בשנת 1991 נסעתי לבקר בני משפחה בהולנד ובלגיה. אחת מקרובותי נשואה לבעל בית דפוס, שמעליו גרו. באחד הערבים קרובתי הראתה והסבירה לי את כל המכונות המענינות והפנתה את תשומת לבי למכונת הצילום הצבעונית. זה היה עבורי חידוש, כי אצלנו באותה התקופה ראיתי רק מכונות צילום שהדפיסו הכל בשחור על לבן ורק בחנות אחת בהדר היתה גם מכונה שצילמה והדפיסה בלבן על גבי שחור.
שתי הגלויות
שאלתי אותה אם אפשר לנסות משהו והיא הסכימה. הוצאתי מתיקי שתי גלויות שקניתי באותו הבוקר והתחלתי לנסות. קודם רק הגדלתי את בגחויות ואחר שוב הגדלתי אותן. אח"כ הנחתי את גלויה אחת על על הדפס מוגדל של של השניה. כמוכן ניסיתי לצלם הגדלה אחת של גלויה על גבי הגדלה במידה שונה. קרובתי ואני שחקנו שם הרבה, לקחתי אתי את הניירות המודפסים ואני בטוחה שלימים מה שלמדתי מהתרגיל הזה הופיע באופנים שונים באמנות שלי.
הנה חיבורים שונים בין שתי הגלויות על ידי שינוי גודל והדפסה חוזרת.
מדליק!
גם אני נהגתי להשתעשע בהגדלה והקטנה של דימויים במדפסת צבעונית וביצירת חיבור ביניהם. התוצאה תמיד מגרה את בלוטות היצירה. כאשר לימדתי בשנקר "עיצוב יצירתי" בקשתי מהסטודנטים לקחת תמונה כלשהי ולהגדיל מתוכה משבצת של 1:1 ס"מ למקסימום האפשרי וליצור מתוך זה טקסטורה. זה היה תמיד מפתיע ומלהיב. תודה לך שהזכרת לי נשכחות.