מהעתון 'הט לימבורכ'סה קוראנט' [Het Limburgse Cournat] מ7 במאי
סבי פיליפ אורי כהן
2011
מדור אזורי [regio] עמוד B9
היסטוריה: תעשין מפנלו [Venlo ]בחר ב1940 לא להגר לאמריקה
תעשין מטריות יהודי אמיץ
ב9 במאי 1940, עוגנת ברוטרדם אוניה שיעדה אמריקה. היהודי מפנלו פ'יליפ כהן יכול לשוט בה. הוא לא נוסע. מי היה האיש האמיץ הזה?
מאת פטר יאנסן [Peter Janssen]
כאשר כהן מחליט את החלטתו, המזוודות שלו כבר ארוזות, אומר הההיסטוריון מסוואנום [Sevenumse] אנדריי דה-בראוין [Andre de Bruin] ,מחבר הספר 'צפון לימבורך במבט משולב' [Noord-Limburg Integraal bekeken] שיצא לאור לפני שנה בקרן הספרים של עתון זה. בספר כבר מוזכר כהן. בינתיים התקשר דה- בראוין עם בן של כהן וכעת יש לו תמונה יותר ברורה של כהן. “הוא לא רצה להשאיר את אנשיו בפנלו לגורלם"
זהו בקיצור ספורו: פ'יליפ כהן[1969-1885 ] , יצרן מטריות, עבר ב1921 מאוטרכט לפנלו. הוא נשוי לסופי קליירמאקר
[Sophie Kleermaker ] תופרת במקצועה. בשנת המעבר שלהם הם פותחים בית מלאכה למטריות, שמשיות גינה ומקלות הליכה. בשוק [de Markt] של פנלו. מאוחר יותר בית המלאכה הופך למפעל בדרך הפראלל[Parallelweg] רחוב תעשייתי המקביל לדרך קאלדנקרקר [Kaldenkerkerweg ] . סופי יצרה את הסוככים ופ'יליפ יוצא לדרכים עם מטריות בתרמיל הגב שלו, ובהמשך עם עגלת-יד. העסק משגשג. ב1926 יש לו כבר צוות של 30 אנשים.
כהן הינו חבר מכובד בקהילה היהודית. הוא יו"ר ועדת בית הכנסת ויו"ר הידידים היהודיים של פנלו. הוא מתסיס את חיי הקהילה בפנלו. מארגן נשפים, ספורט וערבי תרבות. יש לו יחסי אנוש יוצאים מן הכלל עם העירייה, במיוחד עם ראש העיר ברגר [Berger]. בשנות ה30 גדל מאד מספר היהודים בפנלו. ב 1938 לאחר 'ליל הבדולח' נמלטו מגרמניה 166 אנשים חדשים. כהן נותן לכמה עשרות מהם עבודה במפעלו.
הוא יו"ר ועדת הפליטים היהודיים, שהוקמה ב1933 כדי לדאוג לקליטה וטיפול בפליטים. הוא מתווך בקשות לרשיונות שהייה ומארגן רשת קליטה חברתית ליהודים למשך הזמן שבו הם רוצים להשאר פה, ולא להמשיך לאמריקה, לאנגליה או
לישראל.
היחסים בין קתולים ויהודים מתוחים לעיתים קרובות. מאז 1928 יש צו אנטי-יהודי [anti- joods decreet] של הבישופים ההולנדיים שאוסר התרועעות עם יהודים. הוא לא נכנס לתוקף אף פעם. מרגה מינקו [Marga Minco ] משתמשת בזה בספרה 'המרור', [Het bittere kruid ]. אסור לה לשחק אצל ילדים קתוליים, “כי אתם רצחתם את ישו". לכהן בפנלו יש התנסויות דומות. העוזרת הקתולית שלהם באה יום אחד בבכי לאשתו וספרה שהכומר אסר עליה לעבוד אצלם. היא נענתה להפצרותיו ונשארה לעבוד אצלם. לצוות עובדי המפעל אומר כהן: “אם הנך באותה דעה כמו הכומר, שאל אותו אם יש לו גם עבודה בשבילך, אבל מותר לכולכם פשוט להשאר פה".
במחצית השניה של שנות השלושים, כאשר הספורים מגרמניה מתחילים להיות מאיימים יותר ויותר שוקלת משפחת כהן בדעתה לברוח לאמריקה. ב9 במאי 1940 יום לפני הפלישה הגרמנית להולנד1, עוגנת בנמל רוטרדם אוניה שיעדה אמריקה . הכהנים יכולים לצאת אתה. המזוודות כבר ארוזות. אבל פ'יליפ מחליט לא לנסוע. הוא מרגיש שהוא קשור מדי לקהילה היהודית של פנלו. “לא אשאיר את אנשי בצרות".
המשפחה כן נאלצת להסתתר. כהן מגיע לסוואנום. אשתו באמסטרדם. פ'יליפ יוצא מדי פעם 'למדוד את הדופק' בפנלו. זה מסוכן. עם המראה היהודי המובהק שלו. אשתו נקלטת בקבוצת מחתרת קומוניסטית. בוגדים בה והיא נשלחת לטריזינשדט. אבל כל המשפחה אבא אמא ושלושה ילדים שורדים את המלחמה.
בראש המאמר יש תמונה של 'פועלות בעבודה במפעל המטריות של כהן' צילום מתוך הספר 'יוצר בפנלו, ספורי מפעלים מפעם ועד עכשו'.
[תרגמה מרים ברוק-כהן מאי 2011
הנכדה שגם אני שרדתי את המלחמה]
1פנלו נודעה בתולדות מלח"הע ה-2 ב'תקרית פנלו'. בתחילת המלחמה הולנד היתה למעשה מדינה נייטראלית. ב10 במאי 1940, ביימה משטרת הבטחון הגרמנית [Sicherheitsdienst SD] תקרית. בטענה שהם רדפו אחרי סוכנים בריטיים שתומכים בקצינים גרמניים שזממו להתנקש בהיטלר. משטרת הבטחון הגרמנית רדפה אחרי הסוכנים בקרב יריות ועברה את הגבול לתוך הולנד, אירוע זה שימש להם תירוץ לפלוש לתוך הולנד ולכבוש אותה.
רשומה מרתקת ומפעימה. אוצר הסיפורים שלך על בני משפחתך הוא מיוחד במינו. מה בעניין ספר? נדמה לי ששמעתי אותך מדברת פעם על כתיבת ספר. נכון?
אילה אני מקוה ששמת לב שאני רק תרגמתי קטע זה !!!,שמחתי ששלחו לי אותו. מרים
מרים, סיפור מרגש. סיפור חשוב. גם אני מחכה לספר.
ותודה על אתמול. בעלי התפלא עלי איך לא ידעתי שבהולנד הושמדו הכי הרבה יהודים ביחס לאחוזם בקהילה. להתראות
גינת
גינת בת חנה!!!תודה לך על המחמאה. היה מאד מרגש לפגוש אותך, ותודה שבאת עמי לתערוכה.לצערנו 78% מיהדות הולנד הושמדה על ידי הנאצים.
מרים