חברים ספרו לנו על טיילת חדשה לחוף הים 'פארק הכט' ובאחד מימי חג הסוכות ירדנו לטייל שם. גגלנו
היכן יש כניסות וחניה. כבר בגוגל מצאנו שיש הקוראים למקום פארק ויש הקוראים לו טיילת. החלטנו להתחיל את טיולנו ליד קפה מקסים. שם נוסעים שמאלה עוברים במעבר שמתחת לפסי הרכבת, וחונים מצד שמאל למעבר, הטיילת פונה צפונה משם.
מיד בכניסה לשביל הולכי הרגל מצאנו שלט שציין שזה פארק שקמונה הנמצא בשיקום. אז כדאי אולי שהעירייה תחליט, האם זו טיילת? שהיא מילה עברית נהדרת! או המילה הלועזית, המיותרת לדעתי, פארק?. ואם מוכרחים את שני השמות אז מדוע לא 'טיילת הכט בשקמונה', ככה יכובדו כולם.
נהננו מאד לטייל ברוח הבקר, ממש טעמנו את טעם המלח באוויר, שמענו את רחש הגלים ושירת התנפצותם על הסלעים. יש שביל המיועד להולכי רגל ושביל שני המיועד לרוכבי אופניים. צפינו באנשים עומדים על סלעוני החוף ומנסים לדוג בחכה, בעוד אחרים ניצלו את גבי [ג עם צירה] מי הים והתפלשו בהם או הניחו שם רשתות דיג זעירות.
ליד השביל שתולים צמחי חוף, חלקם משולטים עם שמותיהם, פסי הרכבת מופרדים מהשבילים עם גדרות שגם עליהם יש כמה שלטים שאוסרים גישה או מעבר. לכיוון הצפוני יש כמה מעברים מתחת לפסים, כדי לעבור לחלק האחר של הגן ולשכונה שמעבר לכביש. אני מבינה שאלו היו מעברי מים ישנים שכבר היו שם, אך השתוממתי שאיש לא חשב שאפשר פשוט להעמיק אותם קצת, כדי שיהיה נוח גם למבוגרים לעבור שם, בלי לשבור את הגב.
אנחנו בטח נשוב ונטייל שם. להתראות.
יופי של תמונות וטוב שצילמת את המעבר המטופש מתחת לפסי הרכבת… דרך זולה מאד להתמודד עם האתגר הזה… התמונה שת אברהם צודעש עם הים משמאל נפלאה וגם זו של הפיקוס במלוא הדרו.
כיף