אנו גרים קרוב לטכניון ואני אוהבת לטייל/לצעוד בקמפוס. אין צורך לנהוג לשם. יוצאים מהבית הולכים מעט וצועדים בין עצים ושיחים, במורד ומעלה שבילים ומדרגות, תענוג אמיתי. נוסף על כך בשנים האחרונות העמידו במקומות שונים פסלים. ליד חלק מהשיחים והעצים יש שלט עם שמם. ויש כמה וכמה בנינים מענינים.
עץ פורח בטכניון
ספר עם אותיות ברזל בטכניון
החתול ייץ
החתול ייץ וחברו
פסל הספר
אוהבת
אני שמחה שאת אוהבת את התמונות הללו
מרים
תמיד כיף לברוח אל הבלוג שלך ושלא ייגמר לעולם.
כשדוקטור בוב הגיע לכאן ב-2004 היה טארארם גדול כי הוא מליונר ולא רק תרם לטכניון את פסל החתול אלא למיטב התרשמותי הרבה יותר מזה.
למותר לציין שנסיתי להגיע אליו וגם כתבתי לו על העמותה ופעילותה, לרבות מבצעי העיקורים סירוסים של חתולים בקמפוס הטכניון – הכל כדי שיתרום גם לאגודה במאמץ המלחמתי שלה אבל כמובן שנחסמתי על ידי רובד ענק של כלבי שמירה כמו הרבה מליונרים טיפוסיים.
אני חייבת להודות שלא ראיתי את הפסל עד עכשיו וכל הזמן הייתי בטוחה שמדובר בפסל של חתול ענק בדומה לרעש האדיר שהיה סביבו.
עכשיו, בזכותך, כשראיתי אותו – הוא מרשים ביותר. אוהבת את הסגנון האנושי בדומם.
לאן את לוקחת אותנו מחר?
מאיה, לא צריך לברוח, בואי שבי עם כוס קפה, ויחד נציץ לכל המקומות. ת ו ד ה ר ב ה על ההשלמה לסיפור של דר' בוב!!!! הפסל הוא בגודל של גבר גדול, והחתול גם הוא גדול. את יכולה לראות זאת ביחס לספסל הישיבה. ברצון אטייל עמך עד הפסל. מרים
אהבתי