אמנים ידועים ציירו אותן תופרות,מתקנות ומגהצות

ב2002 ביליתי בתערוכה של ריק ואוטרס [Rik Wouters ] והפכתי ל'מעריצה' שלו. קודם כל הציורים והפסלים שלו באמת יפים מאד, שנית הנושאים שבחר להנציח מעניינים. הוא הרבה לצייר את אשתו וחיי הבית שלהם, אפשר כמובן לחשוב שאולי לא היה להם כסף לדוגמנית, אבל אנחנו הרווחנו מבט אל חיי

המגהצת, ההרטבה של הכביסה, 1915 ריק ואוטרס

הזוג., של אמן שחי מ1916-1882. כנראה שהגברת ואוטרס היתה גם מאד מציאותית והיא לא ישבה לדגמן בחיבוק ידיים.  יש ששה ציורים שבהם היא מגהצת, אולי היא התפרנסה מגיהוץ?  שני ציורים בהם היא תופרת פעם אחת לפני החלון ופעם אחת בגינה, היא קוראת ספרים ועיתונים, היא מקריאה לילדים ומלמדת אותם, היא מקלפת ירקות, מבשלת, היא מצחצחת נעליים  ועוד בקיצור חיי הבית והמשפחה עמדו במרכז.   בביקור בתערוכה, ועיונים חוזרים בקטלוג,  מתקבל הרושם שאין לה הרבה בגדים, היא מצוירת הרבה בשמלה אדומה, או לסירוגין בחצאית מפוספסת אדום לבן [מאד אופנתי באותה התקופה] וצעיף שחור. שמה נל ואני למדתי לחבב אותה מהציורים שמראים את חייה.  השמלה האדומה היא יפה מחמיאה ואין לנו תחושה שזו השמלה היחידה של האשה. הגהוץ והתפירה או אולי תיקון-הבגדים מראים לנו שהיא יודעת לשמור על הבגדים שלה. חבל שלא נפגשתי אתה אני בטוחה שהיו לנו המון נושאים משותפים לשיחה.

נשים תופרות, מופיעות בעוד ציורים, למעשה: בעוד הרבה ציורים!!! באמנות של סוף המאה ה19 או

'המתקנת' , הנרי פאן דה פלדה, 1890

תחילת המאה ה20, כמו גם [עד היום] בצילומי תיירים  ב'ארצות אקזוטיות'. רבות מהן מצוירות תופרות-מתקנות בחוץ בגינה או ליד חלון, הנשים תופרות במקומות אלו,  כמובן כדי שיהיה להן יותר אור לעשות את מלאכתן כי התאורה המלאכותית לא היתה כל כך טובה כמו היום.  באוסף שלי יש כמה גלויות של ציורי נשים תופרות מתקנות או רוקמות, והרביתי להתבונן בהם. אחד האהובים עלי הוא ציור של הצייר הנרי פאן דה פלדה  [Henry van de Velde] שקורא לציורו במפורש  'המתקנת'       [De Verstelster] . אין לי הסבר למה הציור הזה אהוב עלי, שכן הוא דומה לציורים אחרים של נשים תופרות, שרובן אפילו יושבות באותה הצורה. הציור הזה מצטיין גם בכך שאינו מייפה את העבודה, היא אינה לובשת בגדי יקרות או בגדי נשף, כמו שרואים בציורים אחרים  של אותה תקופה -כהמשכה של מסורת קידוש עקרת הבית.

רוב ציורי התופרות מראה אותן יושבות באלכסון כלפי המתבונן, חלקן מצד ימין שלהן חלקן מצד שמאל, יכול להיות שזה סתמי, או קשור לזווית האור, יכול להיות שזה קשור ליד שבה הן עובדות יד שמאל או ימין. כאורגת, למדתי להעמיד את הנול בחדר כך שהיד הפחות פעילה תהיה קרובה לחלון, ומירב האור יפול על העבודה. לא תמיד רואים על מה הן יושבות, האם זה ספסל או כסא או שרפרף?  אני תוהה למה בציורים לא תמיד רואים את הבד או הבגד שהן עובדות עליו ?.

הסימניה עם חלק מהתמונה

ציור אחר שהתחבב עלי, בלי שידעתי שאני רואה רק חלק מהתמונה, הינו ציור של קאמיל מונט התופרת בגינה על רקע ערוגת פרחים, על סימניה. קבלתי את הסימניה בהדפסת מוזיאון בוסטון לאמנות יפה, כשעל גבה  כתוב 'קאמיל מונט בגינה', קלוד מונט 1875. רק שנים אחרי זה שכבר התחלתי לחקור ולחפש תמונות של נשים עוסקות במלאכה, גיליתי שהמוזיאון המכובד לא ציין שזה רק חלק מהתמונה שבה מופיע ילד לבוש גם הוא בכחול, משחק לרגלי אמו מצד ימין. נראה שזה ציור מאד אהוד כי אפשר לקנות קנבס מוכן לרקימה משוכלת של ציור זה ואפשר לקנות גם 'הדפסים' שמשום מה לא דומים לגמרי לתמונה המלבבת הזו.

אצל טיסו [Tissot] מצאתי תמונה מענינת משנת 1881, שמספרת ספור קטן. התמונה נקראת באור השמש [In the Sunshine] על שמיכה פרושה על הדשא יושבת אשה ושוכבות שתי ילדות, מצד ימין למעלה יושבת אשה על חומת הגן ותופרת או רוקמת משהו וילד ספק נשען ספק מסתיר אותה. כיון שטיסו

'באור השמש' טיסו 1881, התופרת בפינה הימנית למעלה

מצטיין בציורי נשים ובדים, אפשר לראות ששמלתה של האשה על השמיכה עשויה מטפטה, היא יושבת בצל העץ, התופרת לובשת שמלה עם פרחים קטנים על רקע כהה  ויושבת כך שיש לה אור שמש על עבודתה. אגב לאוהבי חתולים!! יש גם חתול על השביל מצד שמאל.

אנחנו מצפים לראות תמונות של אשה תופרת, במקרה של זוגות אמנים כמו קרל וקארין לארסון [Carl and Karin Larson] זוג המעצבים / אמנים השוודיים שעיצבו את ביתם מהמסד ועד הגג, הוא עיצב, בנה וצבע רהיטים והיא עיצבה וארגה אריגים, סרגה, ציירה על הקירות ותפרה  בבית שבו גידלו את ילדיהם. קרל תיעד את כל עבודותיהם בצילומים, תיאורים טכניים ובציורים מקסימים. הם נחשבים גם להורי ה'סגנון הסקנדנבי המודרני', שכולנו נהנים ממנו כיום. קארין עיצבה =המציאה [כך כתוב במקור בספר invented]  גם בגדים לאומיים לילדי בית הספר הקהילתי שבו למדו שתי בנות שלהם, וב1902היא המציאה בגדים לאומיים שוודיים. בציורים שונים קארין נראית אורגת טווה סורגת וכדומה יש גם ציורים שבהם היא תופרת בגינה, אך אני סברתי שאחד המעניינים דווקא נמצא בסדרת ציורי חדר האוכל.

קרל לארסון, 'כשהילדים הלכו לישון' קרל מקריא בקול וקארין מתקנת בגדי ילדים

הציור הזה נקרא 'כשהילדים הלכו לישון'  על הקירות רואים רקמות שקארין רקמה, אופן תליית הוילון הוא דוגמא לפישוט צורת עיצוב הוילונות לעומת התלייה המסורבלת והמצועצעת שהיתה נהוגה עד אז. קרל מקריא בקול רם וקארין מתקנת את בגדי הילדים. תאור האשה או הנשים שעובדות בעוד מישהו [לרוב גבר ] מקריא לה/ן, מופיע בעוד הרבה ציורים, וגם בספרים שונים. בציורים איננו מזהים תמיד מה מקריאים, בספרות יש תיאורים של הקראת כתבי הקודש, רומנים ויותר מאוחר עיתונים. מבחינה סוציולוגית זהו מצב מענין, מצד אחד זו הכרה בחשיבות העבודה הנעשית ובכך שהיא עשויה להיות מתישה ומשעממת, ההקראה היא תמיכה להמשיך בה. מצד שני ריבוי התמונות שבהן דוקא גברים מקריאים והנשים עובדות, עשוי לרמז שהוא מלומד מהן. בימינו אמנים ואמניות רבים יכולים לעבוד עם רדיו או משהו דומה.

על עטיפת הספר המתאר את שחזור בית בלומסבורי [Bloomsbury] מופיע ציור של אשה רוקמת בגינה שציירה ונסה בל [Vanessa Bel ] שעיצבה רקמות עבור כמה בתי מלאכה. בתה של ונסה מצינת שסבתה אתל גרנט [Ethel Grant] אמו של דונקן [Duncan] באה אליהם לעיתים קרובות ורקמה את מה שונסה ציירה ושבזמן שסבתה אתל היתה רוקמת הוריה היו מציירים אותה.

ממש באותם הזמנים, ציירים בפריס ולונדון מציירים נשים זוהרות בשלל בגדים, בדרך כלל יושבות ונחות, קוראות או מטיילות או חוגגות בנשפים, כאלו כל חייהן הוא נשף אחד גדול. אך לשמחתנו אפשר לציין שאמנים רבים אהבו לצייר נשים עוסקות במלאכות הבית. למשל אדאר דגה צייר הרבה ציורים של נשים מגהצות !!! מי שלא מאמין  פשוט צריך לגגל

Paintings  of women ironing  images  ויופתע על כמות הציורים שיראה שם!!!   בכלל בימינו כשרוצים למצוא נושא שצויר אפשר למצוא המון דברים בחיפוש ברשת.

זה נראה לי חשוב היום לשים לב לתיעודים מצוירים אלו של 'העוסקות במלאכות' שכה רבים הזניחו אותם במחשבה שהם מלאכות פחותות ערך, או לא חשובות.. המצב הכלכלי מחייב שוב אנשים רבים לא לזרוק אלא לשוב ולהשתמש במה שיש להם. זו גם נקודה למחשבה לאותם אנשים שעדיין מנסים להדיר את אמנות הסיבים.

'אשה תופרת' ואלזקס, בסביבות 1650

ביבליוגרפיה:

Bloomsbury Needlepoint, from the tapestries at Charleston, by Melinda Coss, Little Brown and Company, 1992.

Carl and Karin Larsson, creators of the Swedish Style,  ed by Micahel Snodin and Elisabet Stavenow- Hidemark,  Little Brown and Company, 1997.

Rik Wouters, Bronnen en werken, Paleis voor Schone Kunsten Brussel, 2002

Tissot, The Life and work of Jacques Joseph Tissot 1836-1902, by Christopher Wood, Artus books, 1995..