'יודאיקה' בבית מאנה-כץ וגדעון עפרת בוחן נושאים יהודיים באמנות מקומית

בבית מאנה-כץ, נפתחה במוצ"ש ג' תשרי התשע"ב, תערוכה של תשמישי קדושה יהודיים 'קודש אמנות ואסתטיקה', לשמחתנו הגענו כאשר אוצרת התערוכה,  סבטלנה רינגולד ערכה 'סיור' מוסבר ומהנה. בחיפה, אין הרבה מקומות שאפשר לראות תשמישי קדושה מחוץ לחנויות המוכרות אותם או

ההזמנה לתערוכה, מגזרת נייר, פולין 1864 צבעי מים ודיו על נייר

בבתי הכנסת. במוזיאון חיפה היתה פעם מחלקה לאתנוגרפיה שהיו בה חפצי קודש אך מזמן לא ראינו תערוכה כזאת. החפצים עשויים מחומרים שונים ובטכניקות שונות. יש ענין להתבונן לא רק בחפצים עצמם אלא להקדיש מחשבה להעריך את המיומנויות של העושים, את האהבה של העושה לחפץ.

האמנות היהודית נובעת מהתנ"ך, מהסיפורים והתיאורים שבו. אמנם כולנו למדנו את 'איסור הצלם והתמונה' אך הרצון האנושי הטבעי לקשט וליפות את מה שיקר לנו, פיתח סוגי עיטור וציור פרשניים עם הסברים מפולפלים, למה מותר ואפשר לצייר או לעטר בצורות שונות. וכך המקור האוסר הוא גם המקור לאפשרי, חיות, פרחים וצמחים שהוזכרו בתנ"ך שולבו באופנים שונים בין שמות וברכות,אמונות עממיות ותקוות של אנשים לחיים טובים יותר והניבו אמנות ייחודית. אפשר בקלות להכיר שהם חפצים יהודיים גם אם בכל חפץ וכלי אפשר לראות סימני השפעה מהסביבה והתקופה שבה נעשו. עלינו לזכור שהחפצים האלו נעשו כדי שאנשים יהנו מהם, בחג ובשמחה משפחתית. איסופם על ידי אספן, במקרה זה מאנה כץ, שהשתמש בהם לעיון ולהעשרת יכולתו לציירם, חשובה בדיעבד בגלל הפוגרומים והשואה שהפכו אותם לחפצים מייצגים של מיליוני חפצי קודש שנבוזו והושמדו.  אך הם לא נוצרו כדי להיות רחוקים ומנוכרים או 'מוזיאליים'. לכן תערוכה כזו בבית מאנה כץ שהיה 'בית' מרגש ונוגע לב יותר מאשר הצגתם במוזיאון גדול  ואני יכולה לתאר לעצמי שחפצים כאלה עמדו בביתם של סבי והורי אמי.

הודפס גם קטלוג יפה, בכריכה קשה, שמראה לנו הרבה חפצים יפים, וגם מאמרים עשירי עובדות. לצערי, בעוד השלטים בתערוכה הם בשלוש שפות הקטלוג רק בשתי שפות.

http://www.mkm.org.il/Museum/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=10000&FID=2223

לגמרי במקרה, אני קוראת בימים אלו את ספרו החדש של דר' גדעון עפרת 'השיבה אל השטעטל, היהדות כדימוי באמנות ישראל'.  טרם סיימתי לקרא את כל הפרקים ועלי להתוודות שעיינתי תחילה בדבריו על אמנים או יצירות שמוכרים לי, ורק אחר כך התחלתי לקרא בסדר הנכון! ממה שכבר קראתי אוכל לאמר שהוא בחן ובדק את עבודותיהם של האמנים, דרך מסננות השפה והמראה ולעיתים מוצא את ה'אלמנט השטעטלי' במקום ובאופן לא צפוי.

נראה לי שקטלוג התערוכה 'קודש, אמנות, אסטטיקה' והספר של דר' עפרת מחוברים  וטוב לקרא ולעיין בהם באופן מקביל.

דר' עפרת הינו חוקר רציני, עשיר בידע והבנות היסטוריות ויודע עברית דייקנית ומשובחת ולכן חשוב לי לקרא את ספרו בנחת, להרחיב את ידיעותי ולשים לב למה שהוא כותב. הוא מתחיל את דבריו בכך שהוא מבקש "… לבחון היבט "מודחק" ואף מושתק למדי באמנות הישראלית…". מילים לא פשוטות בכלל שגרמו לי לחשוב על אמי שפשוט לא יכלה לספר, לדבר או לאזכר את הרקע התרבותי רגשי של בית הוריה וכמוה היו רבים ורבות ואני מביאה אותה כדוגמא לכל משותקי הדיבור, שלשונם דבקה ואיבדה את תיאור תרבות הקהילה שם, יחד עם אבדן המשפחות.  רק לעיתים רחוקות נפלטו לה חצאי סיפורים או רבעי תיאורים, הרמזים הכי גדולים שיכלה לתת לי היו אהבתה הגדולה לאמנים שציירו חפצים יהודיים ביצירותיהם. מלמולי איזכור בודדים על ספר יחיד ביידיש שירשה ואיכשהו שרד ונשאר אצלה. מספר תמונות משפחתיות, שבאחת מהן

משפחת קליין, על הקיר תמונת רב או סב? הילד העומד מאחור הוא דוד סבי.

המשפחה יושבת אחרי שולחן מכוסה במפה ברקמת הרדנגר יפהפייה, על הקיר מימין תלויה תמונת סב או רב שחשוב היה להם לכלול בצילום, למרות שכבר היו חילוניים והילד שיהיה לימים סבי אינו חובש כיפה. בעיני התמונה הזו היא חלק מן ה'יודאיקה' שלי. כתוצאה מחוסר היכולת של אמי  לספר או לדבר, מצאתי את כל הדברים הללו רק לאחר מותה, כשכבר היתה פטורה מלדבר על כך, כי כנראה לא היה לה מילים בכלל.

חוקרי ה'דור השני' מדברים על 'העברה בין דורית' שקורית ללא מילים, דימויים, מושגים רגשות וטראומות ש'נזלו' דרך האויר הביתי [הדחוס] ונקלטו לתוך נפשם של ילדיהם. חלק מהאמנים שבעבודותיהם דר' עפרת מוצא 'סימני שטעטל', שייכים לקבוצת הדור השני.

דר' עפרת מזכיר בספר מספר פעמים את האמן חיים מאור. שהיה מראשוני האמנים בארץ שבטאו את חוויות ה'דור השני'. ובעמוד 203, כותב על הגובלנים שעליהם חיים רקם ביידיש, וש"…את הגובלנים הקטנים עיצב בתבנית של מנורה…". הצטערתי שלא אוזכר שהעבודה הזו בתבנית מנורה או עץ נוצרה לתערוכה "בדים זוכרים" שהוצגה באפריל 1999 בגלריה 'סימגלרי' במגדים.

http://fibersiv.net/bahdim/haim/djin-eology.html

את קטלוג התערוכה עיצבתי בצורת צרור מכתבים קשורים בסרט. כל אמן/ית כתב/ה לי מכתב, שיחד עם תולדות חייו/ה צורפו לצרור. על האתר שלי נמצא התרגום האנגלי של כל המכתבים. בדברי האוצרת שלי התיחסתי לשרידי זכרון דומים שהופיעו אצל האמנים/יות. אני רוצה להוסיף כאן את דבריו

מ'מכתבו' של חיים מאור בקטלוג 'בדים זוכרים' אפריל 1999, 'סימגלרי'.

של חיים מאור על עבודותיו, דברים שמתחברים לביקור בתערוכה בבית מאנה -כץ ולכתוב בספרו של דר' עפרת. דברים שהם תאור מדויק לרגשותיו ומחשבותיו של דור שלם, שלא הדחיק ולא השתיק, אלא לא ידע איך בדיוק אפשר וצריך להתיחס לעיירה ההיא, כי לא תמיד היה למה להתיחס!

וכך התערוכה החדשה במוזיאו מאנה-כץ מאפשרת לנו לראות חפצים שאנו יכולים 'להתיחס' אליהם, לחבר אליהם קרעי תמונות ושברי סיפורים. ודר' עפרת בספרו משלים ומאחה רקעי-חיים, כותב נדבכי עובדות ועוזר לנו לשלב את הפרק השטעטלי בספר חיינו.