ב-27 ביוני 2019 כתבתי את הרשומה 'שוב שיניתי את הבגד הזה' על שתי חתיכות בד שקבלתי מתנה, עשיתי מהן חצאית וחולצה, שמהן עשיתי בתוספת שארית בד נוספת שמלת כתפיות עם עליונית. שאותן הפכתי לשמלה עם שרוולים די קצרים ובשינוי הרביעי הארכתי את השרוולים עד המרפקים וקיצרתי את השמלה. כי גם אני התקצרתי.
חשבתי שבזה סיימתי את השינויים של השמלה הזו, אבל כשניסיתי ללבוש אותה לפני מספר ימים, כשהגיע החמסין, גיליתי לצערי שפתח הצוואר הפך למחשוף. לא, זו לא השמלה ולא הבדים הנפלאים, זו אני שמתכווצת או מרזה מפאת הבריאות. הרהרתי מה לעשות, חיפשתי בארונות אך מהבדים שמרכיבים את השמלה נותרו רק פירורים, וגם אין לי חשק לפרום את הצווארון הזה. החלטתי שהפתרון הינו הוספת תחרה מצונרת לתוך מפתח הצואר. חיפשתי חוט כותנה בצבע תכלת שיתאים לבדים הדהויים וחשבתי להוסיף לו חוט כותנה אדום. השחלתי תפר רץ על גבי הצווארון והתחלתי לצנר בשני החוטים. אך חוט הכותנה הזה היה גס מדי ונוצר לי שם גוש נוקשה של סריג. החלטתי למצוא חוט תכלת דק יותר והתחלתי דוגמת צינורה קצת יותר אוורירית מהצד השני. בצילום מצד שמאל הקטע המגושם ומצד ימין הקטע הפתוח יותר.
החלטתי שאצנר את התחרה עם החוט הדק יותר והוספתי את חוט הרקמה האדום. יצא נהדר.
השמלה שוב מוכנה ללבישה
אכן יצא נהדר!
תודה רבה ליאת. מרים