קר בחוץ, קר בפנים וקר לי ברגליים. כיון שאיני יכולה מפאת אלרגיה לגרוב גרביים סינטטיות, אני חיה עם גרבי כותנה קצרות שבורחות לתוך הנעליים כל הזמן, כי איני יכולה ללבוש כאלו עם גומי חונק קרסוליים. במזל יש לי מספר גרביונים מכותנה בצבעי שחור, סגול בהיר ואפור שאני גורבת תחת שמלות וחצאיות. אני מציינת שיש לי אותם 'במזל', כי בדרך כלל הגרביונים הללו עשויים מכל חוט סינטטי שאני לא סובלת. נ.ב. אני כן סובלת ניילון, אלא שמשום מה בשנים האחרונות גם הגרביונים המכונים גרבי ניילון מכילים הכל מלבד ניילון. והם גם לא ממש מחממים. בכל אופן שנה אחת בטיוליי בהדר, ראיתי גרביונים מכותנה 100%. לא האמנתי למראה עיניי, חלום שהתגשם, נכנסתי לחנות, בחנתי את התויות בקשתי 
רשות לפתוח את העטיפה ולמוש אותם. וכשנחה דעתי, קניתי ממנה את כל ששת הגרביונים שהיו בחנותה. בשבוע שלאחר מכן סיירתי בכל החנויות המתאימות ואספתי את כל מה שהיה עשוי מכותנה. בשנה שלאחר מכן כבר אי אפשר היה למצוא אותם. אגב יש לי שני זוגות שניבעו בהם חורים אז תיקנתי אותם. גרביונים כאלה אפשר לתקן ולא לזרוק לאחר שלבשו אותן מספר [מועט] של פעמים.
טוב, אז למה בעצם לא לשוב ולסרוג לי גרביים?. צריך כמובן רגע לזכור את אופן העבודה וגם זכרתי שבעיתוני הסריגה, ראיתי במשך השנים כמה צורות סריגה חדשות של גרביים.וחשבתי למה לא לנסות ?. חשבתי גם אם כדאי לי להתנסות בסריגת זוג גרביים במקביל על שתי מסרגות עגולות, כמו שאני סורגת 2 שרוולים יחד. בדפדוף בעיתוני הסריגה נתקלתי ברעיון נפלא, גרביים שחלקן העליון סרוג בדוגמת 'דומינו' וסולייתן בסריגה כמו פעם. קראתי את ההוראות, הן מסומנות כ'קלות לעשיה' וחשבתי שיהיה נעים אם עוד מישהי תסרוג אותן במקביל, שלחתי את הצילום ל'חברה המבינה' שלי וגם בעיניה נשאו חן, ככה נוכל לסרוג ולהחליף דעות על כך.
בקריאה שנייה ראיתי שסריגת הגרביים הללו שסומנו כקלות לעשייה, ייצרו בעיה שלא שמתי לב אליה בהתחלת הקריאה, על פי קנה המידה יש לסרגן בשיפודים במידה 2.5 מ"מ. כלומר יש להשתמש בצמר דק מאד. מצאתי שבמלאי יש לי עוד צמר גמלים דקיק, העליתי עיניים לדוגמית על שיפוד 2.5 ולצערי גיליתי שכבר איני יכולה לסרוג במידה כה קטנה. הידיים נתקעו לי. הצטערתי מאד, והחלטתי שאנסה שיפוד 3.5 ואם לא יצלח, אחשב כיצד להקטין את מספר העיניים.
בינתיים כדי שאזכר בסדר הסריגה של גרב [בל זאת לא סרגתי גרביים מעל לתריסר שנים] החלטתי לסרוג זוג גרביים קלאסי. ככה אחזיר לעצמי את זיכרון סדר העבודה. ואת הזוג הבא כבר אסרוג באופן חדשני יותר. נזכרתי שלא מזמן מצאתי כמה מהגרביים שאמי ז"ל סרגה לבתי כשהייתה חיילת. הגרביים שקבלו הבנות כאשר בתי הייתה בצבא, בכלל לא חיממו. חיפשתי מפרט של הצבא וראיתי שכתובות שם המידות ושהן צריכות להיות לבנות, אך לא ציינו את החומר ממנו הן עשויות. אמי רצתה לפנק את הבת, וסרגה לה כמה זוגות גרביים לבנות מצמר.
הצצתי ב'גרב הצבאית' של הבת, שכמובן כבר בלויה מאד. אבל ההתבוננות הזכירה לי מיד כיצד סורגים גרב, כאילו עשיתי זאת אתמול. מדדתי את מידות הרגל שלי. תרגמתי בחישוב קטן כמה עיניים עלי 
להעלות . החלטתי שלא אסרוג אותן בשתי מסרגות עגולות , כי אין לי חשק לתסבוכת החוטים של שתי הגרביים.
החתולה בודקת את המשך הקרסולים
ככה סורגים עקב מרובע
המשך לכפות הרגליים
כ
במקום זה העליתי כל זוג על 3 שיפודים כפולי קצוות, ובשיפוד השביעי סרגתי כל פעם קטע של כמה שורות לאחת מהגרביים. סרגתי קרסול אחד ואחר את הקרסול השני. המשכתי לכיוון העקב ואחר עברתי לגרב השנייה וסרגתי שם לכיוון העקב. זה נראה לי הרבה יותר נעים מאשר לסרוג גרב אחת בשלמותה ועם סיומה להתחיל בשנייה.
סיימתי
מצאתי צמר נפלא, שנשאר לי כעודף מסוודר כלשהו ואני יכולה לסרוג אותו בשיפוד 5.5 שיהיה עבה וחם. הסריגה הייתה קלה ובימים שבכל טלוויזיה משתוללים הפוליטיקאים בשפה לא מכובדת. הוצאתי את עלבוני כאזרחית, לתוך סריגת משהו מועיל ונעים.
המשכתי לסרוג את גרביים סיימתי אותן והיום כבר גרבתי אותן בטיול הבוקר . מעל לגרביוני הניילון שכיסו את כל הרגליים גרבתי את הגרביים שחיממו אותי. בתוכניתי כמובן לסרוג עוד זוגות גרביים נ.ב. כל גרב שוקלת פחות מ50 גרם ויושבת יפה במקומה.
נ.ב. אני מעדיפה לסרוג עקב משולש כמו שיש לגרב הלבנה. ובקרוב אכתוב על סריגת העקבים השונים
