השמלה מיד אחרי שתפרתי אותה מחלקי החצאית והחולצה +בד האמצע עם הפרחים לשמלה
גב העליונית
חזית העליונית
בשנים האחרונות נוסף ביטוי חדש ונחוץ לשפתנו 'אופנה ברת קיימא' , תחת הביטוי הזה מופיעים תת נושאים שונים. בגדים שנעשו מחומרים ממוחזרים, בגדים שלא לובשים פעם אחת ולא למטרה אחת אלא שאפשר וצריך ללבוש בהרבה הזדמנויות שונות. ואם הם נמאסו, מציעים להחליף אותם עם חברה או למכור. אצלי זה מתבטא בעיקר בכך שאני משנה את הבגדים שלי . מצרפת כמה ישנים למשהו חדש, מצרפת שאריות שונות.
לפני כמעט 20 שנה, בקרתי חברה בחו"ל והיא לקחה אותי לחנות בדים יפה בה שני בדי כותנה מודפסים שמתאימים אחד לשני, מאחד תפרתי חצאית וממשנהו חולצה. לצערי לא צילמתי אותם. לפני כמה שנים נמאסו עלי והרכבתי מהבדים הללו ועוד שאריות אחרות, שמלת כתפיות לקיצים ההולכים ונעשים חמים ודביקים. נשאר לי בד ותפרתי לי עליונית, תוך שימוש בפתח הצואר של החולצה. את השמלה לבשתי המון פעמים, בבית וגם בחוץ , שם כיסיתי את כתפי במשהו אחר, כי גיליתי שאיני אוהבת את העלינית שגם היתה מסורבלת מדי. אחרי שנתיים הארכתי מעט את השמלה, בקטע שגזרתי מחצאית ג'ינס ישנה. כעת אחרי שמלאו לי 76, השתנה טעמי והחלטתי שאני רוצה להוסיף לשמלה שרוולים קצרים.
שמלת הכתפיות עם ההארכה הכחולה
את העליונית פרקתי לחלקיה. ואילו מהשמלה הורדתי את הכתפיות ופתחתי את תפרי החלק העליון. השריתי את הקצה העליון שלה במים כדי שהקיפולים שנותרו מהתפרים הקודמים יתישרו. כמובן שהחלקים תחת הקפלים היו כהים יותר, כי הכביסות לא השפיעו עליהן. פעם זו הייתה בעיה, כיום אפשר ללבוש בגדים עם סימני בלייה או דהיה , כמובן עם מעט קישוט או טיפול שיהפוך את זה לנאה לעין. [פעם היינו מכסים קטע כזה ברקמה או הוספת זיגזג, כעת זה יותר מקובל. כי המיחזור היום חשוב לקיום האנושי. פעם גם מיחזרו אבל ניסו להסתיר זאת, כאילו זו בושה.
איזור הכתפיות, תפרים פרומים נראים מקובעים
שאריות שונות ששמרתי מהבד המקורי ומהשינוי הקודם
הרהרתי רבות איך אוסיף את הכתפיים והשרוולים ,אני תמיד אוהבת להשתמש אם אפשר, בקטעים שכבר מעובדים. כך שניסיתי להשתמש בפתח הצואר של החולצה שהפך לפתח הצואר של העליונית. קפלתי את השמלה לחצי לאורך, הנחתי על שולחן העבודה והנחתי את החלקים העליונים של שמלת הכתפיות ושל העליונית אחת על השניה, עד שהרגשתי שזה נראה לי מתאים. סימנתי בגיר חייטים איפה אתפור וחתכתי מהעליונית על פי הסימון, חיברתי זה לזה. זה התחיל להיראות טוב, מאד מהנה. לבשתי לפני הראי. עם ובלי חגורה ! זה לגמרי נראה וחש טוב. כעת עלי עוד להאריך את השרוולים לאורך הרצוי. ואולי להחליף את הפס הכחול התחתון בפס עשוי משאריות העליונית עם פס מהבד הפרחוני תליתי את 'השמלה בהתפתחות' על הקיר להתבוננות.
עדיין עם הפס הכחול והשרוולים עדיין קצרים מדי
לשרוולים לקחתי את שרוולי העליונית אבל קצרתי אותם, ואז תפרתי אותם לפתחי הצואר, כי השרוול יכול להישאר מעל למרפק. את הפס הכחול באימרה הורדתי, חיברתי פס צר מאד מ-4 חלקים של הבד הפרחוני וסיימתי עמו את אימרת השמלה. נשארו לי עוד קצת גימורי חוטים, אבל השמלה ממש משמחת אותי בצורה החדשה שלה. המקומות בהן הצבע קצת שונה בגלל שהבד היחה מוסתר בקפלים, לא ממש מפריע. אולי כמה כביסות ידהו את זה. אם יפריע תמיד אוכל לטפל בכך.
התוצאה הסופית , נשארו עוד כמה חוטים לקשירה ועיבוד, אבל השמלה מוכנה ללבישה
