אני מקשיבה לאנשים מבוגרים, גברים ונשים שרוצים שנבחר בהם להיות בשלטון כ'נבחרי העם', להינות מהרגשת הכוח על חיינו, וכל הזמן מתחשק לי לאמר להם , מה שאמרו לנו בילדותנו, מורים, מורות ולעיתים גם הורים כששאמרנו מילה אחת 'גסה' "תרחצו את הפה עם סבון!". אדם שרוצה להיות 'נבחר עם' אינו או אינה מסוגלים כבר לאמר מילה נאה, אינם זוכרים לדבר בנחת, בנימוס. הם מדברים בצרחות עם מילים מעליבות כלפי כל מי שאינו בדעתם. הם מזהמים את מסך הטלויזיה עם חצאי אמיתות, עם רמיזות עמומות. ואנו האזרחים והאזרחיות, אמורים להאמין להם , לשלם להם משכורות טובות עם כל מיני הטבות, להכשל במדרכות, להמתין שעות בחדרי המיון,להיתקע בפקקי תנועה, להאמין להם שהם ישרי דרך. מה לעשות וכשבן אדם צורח ומאשים אחרים בכל מיני עוולות ושמות גנאי…. אני נגעלת ומפסיקה להאמין להם. לא זו דמות המנהיג/ה שאנו זקוקים להם. "תרחצו את הפה עם סבון!!! ותלכו תעמדו בפינה." הם מזכירים לי את צורת ה'רחצה' של פעם, השפריצו מעט מים על בתי השחי, ניגבו עם בד רטוב את הרגליים והפנים וחשבו שזה נקי.
ככה 'התרחצו פעם' Francois Boucher `La Toilette
