כאן אני יושבת ליד לינדה בר-און . השמלות של שתינו מאותו דוגמת בד, אך בגוונים שונים . השמלה ב'גיזרת שמלה הודית' כמו שתפרתי במקור
לפני כמה שנים התלהבתי מבד כותנה מודפסת עם כמה סוגי ורדים, זה די הפתיע אותי, כי מאז שגרנו במנצסטר בבית שכל הטפיטין שלו היו דגמי ורדים, לא כל כך הסתכלתי על הדפסי ורדים, למעשה 'קצת מאסתי' בהם. אבל הבד הזה מצא חן בעיני וכבר ראיתי בעיני רוחי שאתפור ממנו שמלה עם כיווצים בתחתיתה. תפרתיה ולבשתיה כמה שנים בשמחה, לעיתים עם חגורה מאותו הבד ולעיתים עם חגורה שונה. הרגשתי חגיגית, קיצית ונשית אולי אפילו קצת רומנטית. בסוף הקיץ שעבר לפתע התחלתי להרגיש לא נוח בשמלה הזו. חשתי מסורבלת, נפוחה מעל מידותי האמיתיות והכי גרוע שהתחלתי לתהות מה פתאום תפרתי לשמלה הזו כיווצים בתחתיתה, זו ממש לא אני.
הפכתי את השמלה, חיברתי את הפינות בסיכות מדדתי בקו החזה וסימנתי בגיר היכן להצר אותה בצדדיה, מדדתי באיזור הירכיים ובאימרתה, וסימנתי. אחר התישבתי להוריד את הפס המכווץ כמובן בעזרת פורם. זו הייתה עבודה ממושכת ועשיתי אותה לא בבת אחת, כי היה עלי לפרום שני תפרים. כשהפס נפרד לחלוטין מהשמלה. שטפתי אותו וגיהצתי. סימתי וחתכתי קודם את תפרי הצד, תפרתי אותם מחדש. חשבתי רבות איך להשיב לשמלה את האורך הנחוץ לה. בלי שההוספה תראה 'מלאכותית'. חשבתי לתפור את הפס ואולי להוסיף קטע עם קפל דמיוני. אבל זה לא נראה יפה. בסוף החלטתי להוסיף פס תחרה ואת אותה תחרה לתפור גם על קצוות השרוולים הקצרים. לפס המכווץ לשעבר, היתה כבר אימרה וכך היה עלי לטפל רק בהכנסה נכונה של התחרה בין שני החלקים. קפלתי את השמלה לאורך ובצדי השמלה סימנתי נקודה 2.5 סמ מעל לקצה החתוך של השמלה. בעזרת סרגל מתחתי קו מנקודה זו לאמצע השמלה. סימנתי וחתכתי קטע זה מהשוליים. כעת הם היו ישרים. את התחרה תופרים קודם לגוף השמלה ואחר לפס התחתון. הוספתי תחרה לשרוולונים. מדדתי וממש שמחתי. השמלה ממש יושבת טוב כעת והיא ממש אני. אם כי אני עדיין מפקפקת אם אני מרוצה מהאורך שלה כעת. אלבש אותה ליום אחד ואראה איך ארגיש. היא באורך שהיתה קודם אבל בלי הכיווצים מרגישה כשמלה שונה.
שמלת שושנים הופעה ראשונה
שמלת השושנים אחרי שינוי
השמלה הבאה לשינוי היא שמלה בגזרת 'שמלה הודית', שרוולים ולבבית מפס מיריעה אחת וגוף השמלה מיריעה שניה. ובשמלה זו כל יריעה הייתה מבד באותה הדפסה אבל עם גוונים שונים. כאן רק הצרתי את הצדדים פרמתי את האימרה, וחיפשתי שאריות מהגוון של הלבבית כדי להאריך את השמלה מעט. כמו כן תפרתי חגורה מתאימה.
השמלה שאני לובשת בצילום למעלה לאחר התיקונים
אני מתכוננת כמובן לעבור על יתר בגדי. ממילא עם בוא הסתיו ונחורף, אני נוהגת לכבס ולתקן [אם צריך] את כל בגדי הקיץ, טרם איפסונם.
כל הכבוד, את באמת שומרת על הסביבה
תודה רבה אילה