שבת אין תחבורה ציבורית בכלל
מבוך הפח בכניסה
במוצ"ש של הראשון באוקטובר, נסעתי מחיפה לרגבה ששם עמדו לחגוג מלאת 70 שנה למושב השיתופי .
מבוך הפח בכניסה
בעלי הוריד אותי לתחנת 'לב המפרץ' שכבר מוכרת לנו, אלא שהבניה עליה ומסביבה, בלבלו את כל הכיוונים וקשה היה למצוא איך נכנסים אליה. מזל שזה היה במוצא"ש ולא היתה תחבורה רבה מדי, אבל זה היה לא נעים. בסוף מצאנו משהו שנראה כמו פתח בין קירות הפח, ירדתי מהמכונית וחיפשתי את דרכי פנימה. שמחתי שאני מטיבת לכת ושלא היה עמי שום תיק כבד. אם חלילה הייתי עם מקל הליכה, לא הייתי יכולה ללכת במבוך המוזר, חסר השילוט, הסתכלתי למעלה ראיתי את הכביש שנבנה מעל לתחנה חפני כשנתיים שלוש, וכיוונתי עצמי אליו. הגעתי לשער נעול, אך ידעתי שהקדמתי קצת. יחד עמי ציפו עוד כמה אנשים . ביליתי את
כניסה לתחנה ?
הזמן בהסתכלות בקורה מסביב, מרשים מאד! קורות ענקיות, הרבה בטון, הרבה צורות יפות.
זו הכניסה !!!!
כשהגיע השומר שפתח לנו את השער, נכנסתי לרציפים וחשכו עיניי, איזה עזובה! ספסלים חלודים, שלטים מלוכלכים, הרגשתי לא נוח. ככה בונים מעל ציבור הנוסעים? כבר הייתי בארצות אחרות שם בנו בלב שווקים הומים, בלי שהקהל יצטרך לעמוד או לשבת בתוך לכלוך. פה עושה רושם שלאיש לא אכפת, שנרגיש אי נוחות. הרי אין לנו ברירה, אנו הנוסעים בתחבורה הציבורית. המתכננים והקבלנים נוסעים במכוניות מפוארות, מה אכפת להם שאנו נרגיש לא נוח?
לשבת על חלודה ?
קורות ענקיות
שבת אין תחבורה
בצד ההוא נבנית תחנה לרכבת העמק
בטון בכל מקום
גם מכונות המזון נראות איכס
פנים האוטובוס,
