הרבה שנים אחרי שעמדנו מול ה'מונה ליזה' , בקיץ 1965, אני עדיין זוכרת באופן מוחשי , כמעט גופנית את גודל האכזבה שחשתי כשעמדנו מולה. לא היינו לבדנו עשרות תיירים הקיפו אותה [היא לא הייתה אז מוגנת בזכוכית ] מצלמים אותה מכל זווית אפשרית. ואני זוכרת שחשבתי "מה? זה הכל התמונה הקטנה הזו עם המסגרת הקיטשית ? זו התמונה שראינו כל כך הרבה פעמים בעתונים, ספרי אמנות ואפילו סרטים, זה הכל ? ". באופן מוזר לא התאכזבתי באותה המידה מאתרים פריזאיים אחרים, ולא מוונוס קטועת הידיים. רק מהמונה ליזה.
עברו הרבה שנים חברינו ומכרינו נוסעים ושבים, מספרים חוויות. פעם הראו שיקופיות וכעת מראים לנו צילומים דיטליים מהמחשבים על צג הטלוויזיה או המחשב. ושמתי לב שכולם מאושרים ושמחים, הכל תמיד נפלא, ראשוני ואין בלתו בעולם. ואני תמהה לעיתים באם רק אני חשתי אכזבה כזו או שאולי אני היחידה שמוכנה לספר את זה.
הנה סלעי דובר מתקרבים
ערפל וגשם וחלונות מלוכלכים ומאוידים ובקושי רואים את הסלעים הלבנים
בסתיו 1993, הייתי בבלגיה והתלוויתי לקרובת משפחה לנסוע לאנגליה. עלינו בקאלה עם האוטו על מעבורת ושטנו לעבר דובר. זכרתי מנסיעה קודמת שהסלעים לבנים וצחים, אך עם התקרבותינו לדובר נחלתי אכזבה כפולה, קודם כל מזג האוויר הערפילי והגשום הקשה עלי להיות על הסיפון ונאלצתי להישאר מאחורי החלונות המאוידים ולא הכי נקיים. ואחר היה קשה לצלם. וגם כשהתקרבנו בקושי ראו משהו לבן, קרובתי טענה שעם השנים הזיהום התעשייתי האפיר את הסלעים הלבנים.
מלבד האכזבונת הזו היתה דוקא נסיעה נחמדה .
תיכף עוגנים
הנה הגענו
מסכימה אתך לחלוטין לגבי האכזבה הגדולה מהמונה ליזה…
זה מזכיר את הסיפור "בגדי המלך החדשים" וכל נושא החיוך המסתורי ושאר הדברים שמספרים על הגברת גם אלי לא מדבר…
רבקה , תודה על התגובה! אולי קבלנו יותר מדי סיפורים עליה והמיסתורין אבד ואולי ??? מי יודע . מרים
מרים יקרה את לא היחידה. שמעתי את הסיפור הזה הרבה פעמים. בשנים האחרונות החוויה אפילו קשה יותר: התמונה מכוסה בזכוכית, יש מחסום חבלים שמרחיק את הקהל ויש תמיד קהל רב שנדחק אל התמונה. אנשים רבים סיפרו שחשו את אותה האכזבה מול "נערת החלב" של ורמר. מסתבר שיש פער בין מיתוס (וציפיות) למציאות.
תודה יוחאי, אם כך לנו עוד היה מזל שראינו אותה על 'באמת' ובלי חסמים, אבל גם זה לא ייפה אותה!! ואם היום היא מוסתרת אז אולי בכלל כדאי להסיר אותה לחלוטין ולשים העתק דיגיטלי [אפילו אולי , שומו שמיים עם תיקוני צבע], שבאמת נהנה קצת. עלי לאמר שממש נחרדתי לקרא את דבריך על תנאי ההסתכלות עליה כיום. זה מצער מאד. מרים