בעתון המקומי המרושת, שאני מקבלת לדואל שלי מצאתי ידיעה שמאד שמחה אותי

מסלול דו לשוני ייפתח בשנה הבאה בחיפה

http://haipo.co.il/forum/item/16772

לתומי חשבתי שכבר יש בעירנו כיתות כאלו. אני מרגישה צורך לברך ברכת 'שהחיינו ', יש חיים משותפים בחיפה אך עדיין אינם משותפים מספיק, אם בכל מפגש עם שכנינו אנו לרוב מדברים עברית. נכון היה שכולנו היינו יכולים לדבר בשתי השפות.

כשהיינו בבית הספר העממי למדנו ערבית מדוברת, עם המורה ששון שהיה יליד עיראק. אח"כ בתיכון למדה כתתי גם לכתוב ולהטות פעלים עם מר רפאל ישראל מזרחי שגם היה מורנו לתלמוד, יליד חברון שספר לנו הרבה על חברון. בשיעורי התלמוד היה עסוק בלספר לנו על התקדמות תביעתו נגד חברת הגז, שתבעה ממנו יותר מדי כסף על מעבר לקריות. עד היום אני מתעקשת לקרא כל חוזה עד האותיות הקטנות, כהשפעה של דיווחיו אלו.

אך לצערי איני יודעת ערבית, אני מבינה הרבה ממה שמדברים סביבי, בתקופה שהרציתי [בעברית עם תיבול בערבית ואנגלית של כל המילים המקצועיות של אמנות הסיבים]  בקורסי המדריכות בערערה ובנצרת, התלמידות סביבי המשיכו לדבר ביניהן בערבית ולא פעם עניתי להן בעברית, אך אינני יודעת מספיק ואיני גאה בכך. אז הידיעה הזו באה כשמן בעצמותי, אני בטוחה שזה יוסיף לכל הילדים עושר תרבותי ואנושי כה לחי עירית חיפה.