הקיר שבין חדר העבודה שלי והמקלחת ספג רטיבות לפני כמה שנים ותוקן, ושוב התחיל להירטב, אז שוב היה צריך לתקנו. מה שכמובן הצריך הזזת ספרים, חוטים ובדים מיכלי אריזה שונים, בקיצור ציפתה לי עבודה רבה לאחר שבעלי גירד ושייף את הקיר וצבעו מחדש ואני עשירת תודה לו על העבודה היפה.
כיוון שממילא הכל הוזז ממקומו, החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לא סתם להשיב הכל למקום אלא לברר למיין ולנקות כל פריט באופן הכי יסודי. ניגוב, ניעור ועוד כל מה שצריך. וכך יצאו הרבה אבק וסיד אבל גם ניירות מיותרים שפעם דחפתי לספר או שנתקעו בין בדים. שבתי ומצאתי בגדים שהנחתי בערימת ה'תיקונים' ואיכשהו הם 'נעלמו' מהעין, מצאתי קטעי סריגה חלקם התחלות של משהו [טוב שיש לי מחברות עבודה שבהם מתועד הכל עם שם חוט, מידת השיפודים, קנה המידה וכולי,אז אני יכולה להמשיך בעבודה] וחלקם דוגמיות שונות שעליהן ובעזרתן בחנתי כל מיני רעיונות.
כיוון שבדיוק סיימתי לסרוג כמה מתנות, צווארונים, צעיפים, כובעים וכדומה לחברות וקרובות, ובדיוק חשבתי שאני רוצה עוד אפודה [חסרת שרוולים] , חשבתי שכדאי שאשתמש באחת מהדוגמיות הקיימות כדי ליצור אפודה לאו דווקא שגרתית, ככה לשחק עם מה שיש בידיי וליצור אפודה זו תוך כדי סריגה. מצאתי מלבן של 75 סמ רוחב בגובה 40 סמ של חוט עבה בגוונים מתחלפים שניסיתי בזמנו לסרוג על מסגרת סריגה וכנראה התאכזבתי מהענין. הסריג נמצא על שני מסרגות עגולות אחת למעלה ואחת למטה, כי העיניים חופשיות מהצד שהעליתי אותן ומהצד שהורדתי מהמסגרת. אז התחלתי בשמחה ותענוג ליצור לי אפודה שונה מהמסורתיות.
גם כמה יצירות שלי שמשום מה עזבתי לאנחות באמצע היצירה, שמחו לראות אותי ואני מרגישה שאני רוצה להמשיך לעבוד עליהן.
אני אוהבת ליצור מתנות למשפחה ולחברות. מצד אחד לא יפה לספר שעושים שאת, מצד שני.. למה לא לשתף אחרים במראות שחביבים ללבי.
הצעיף בצבע האדום המתחלף הזה הוא תולדה של כוונתי לסרוג צעיף בקטוס [Baktus] אלא שהלכתי עם לבי, ויצא לי צעיף שבעצם דומה ל'כאילו סוודר על הכתפיים' .
אחרי שלבשתי אותו ראיתי שהוא כל כך נוח. אז החלטתי שגם לחברה מגיע צעיף בגזרה שכזו.
מתנות אחרות שירדו משיפודיי באחרונה, היו צווארונים, [לא אלו מפעם שנהגנו לתפור על השמלות ולהסיר טרם הכביסה], אלא המודרניים יותר בצורה של צינור קטן שנלבש על הצוואר.
'מצאתי' גם חומרים שכבר איני משתמשת בהם וכנראה לא אצטרך אותם בזמן הנראה לעין, כבר כמה זמן רציתי לפנותם, אלא שבימים רגילים זה 'לא מסתדר'. בזמן סידור ונקיון יסודיים שכאלה זה 'מסתדר' . שאלתי כמה חברות האם הן מעונינות לקבלם, וככה כולנו נהנות.
זרקתי לפח הנייר של רחובנו 2 סלי ניירות למיחזור ולפח הפלסטיק כמה קטעי פלסטיק. החדר כבר נראה כמעט כמו מעבדה. וכעת כשהכל שוב ממוין ומסודר גם יהיה לי קל יותר ליצור ,, או סתם לשבת ולהינות משפע הצבעים והרוגע שחדר העבודה שלי משרה עלי.
אגב למי שמתעניין/ת הקופסאות הגדולות על המדפים, הכילו עוגיות קטנות, שפעם קנינו במקרה ואז המשכנו לקנות בכוונה [כדי שתשמשנה מיכלי איחסון] .