כשהיינו קטנים הכרנו שלוליות בגדלים שונים, לא פעם קיפצנו לתוך השלוליות, אחר למדנו להלך סביבן כדי לא לפגוע ברואשנים, וגם כדי לא להרגיז את אמותינו. אנחנו עדיין גדלנו עם התודעה שיש ליבש כל שלולית, כיום אנו יודעים שאסור לגעת בהן בכלל, כי הן חלק מממעגל החיים הכללי.
השבוע טיילנו לשלולית חורף גדולה, בהרצליה. שלולית? מי קורא לאגמון הנחמד הזה שלולית?. יש בו וסביבתו צמחיה שרואים בשולי נחלים. וראינו ברווזים ששחו בו או ניצבו והתבוננו במים כמו הברווזים שאני זוכרת ממקומות אחרים. אם מתאמצים להביט מעל לשיחים רואים מעט בתים רבי קומות, אך אם מטיילים בנחת על מסלול העץ , אפשר להינות ממראה האגמון היפה הזה ולשמוע שלל ציוצים ושירת ציפורים. לי קצת הפריעו הילדים שנסעו שם באופניים תהיתי אם רעש הגלגלים על המסלול אינו מפריע לעופות המים?. חבורתנו גם אספה בלון שהתגלגל לו על הרצפה, בלון מסוכן לחיות כדאי לזכור זאת. .
אחרי יום נפלא כזה, נסענו הביתה ומשהתקרבנו לכרמל ראינו לשמחתנו שענני גשם כבר מצטברים מעל להר…. כיאה לחורף מכובד. כן ירבו הגשמים
תודה ונהדר