בעיתוני סוף השבוע, מופיעות המודעות העונתיות שבהן אנו מוזמנים לבוא לכפרים להשתתף בחגיגות הזית. מעבר לרחוב החובר לפינת הרחוב שלנו, ראיתי בשבוע שעבר משפחה מניחה שמיכות ישנות מתחת לעצי
קערית פורטוגלית לזיתים
הזית שבצידי הרחוב ומסיקה זיתים. בדיוק באותו הזמן, חברה שחזרה מטיול לפורטוגל והביאה לי קערית מיוחדת לאכילת זיתים . הקערית יפה מאד, אבל מה שתפס את עיניי מיד היתה המילה 'אזיתונס' כמובן שמקורה מהערבית . טוב לא שכחתי שהאיזור היה תחת שלטון ערבי כמה מאות שנים, אבל איכשהו לא ממש הרביתי לחשוב על המילים הערביות הרבות שנקלטו לתוך הפורטוגלית.
כעת, אינני יכולה להפסיק להרהר בכך, מעניין באלו שפות השתרש המושג olive הלטיני ובאלו המושג השמי זית /זתון /זת / זיתא?
המילון העברי -ערבי שלי. הינו ספר עבה וקשה היה לסרוק ממנו את מלוא השורה, אך לשמחתי הוא סרק את המילים בערבית.
הזית הינו אחד משבעת מיני הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון,
שמות הזית ב25 שפות
ארץ-זית שמן ודבש" [דברים ח ה]. במילון אבן שושן מכתוב שמקור המילה הינו מאוגריתית זת, ומארמית זיתא. עץ הזית שגדל טבעי בארץ נקרא בלטינית Olea europa העץ עצמו וגם פריו נקראים בדרך כלל olive . העץ הינו חלק ממשפחת צמחים זיתיים ועלהם נמנים נוסף על הזית גם היסמין, ליגוסטרום, לילך, מילה, פונטנסיה ופוריסטיה.
העיון ב' המילון החדש' מאת אברהם אבן-שושן כרך שני עמוד 670 , הראה לי עוד כמה מושגים זיתיים שלא הכרתי עד כה או שלא שמתי אליהם לב.
זיתי כבש-זיתים שנכבשו במלח או בחומץ. / זיתי מסיק – זיתים שנלקטו מן העץ בידיים. / זיתי ניקוף- זיתים שהופלו מהעץ בחביטה במקל./ זיתי רסק- זיתים שנכתשו ונכבשו./ זית שפכוני- זית עשיר בשמן./ פריצי זיתים – זיתים קשים שאינם ראויים לאכילה./ המגדל נקרא זיית שמבטאים כמו דייג נגר וכדומה [ז' מנוקדת בפתח י קמוצה].
פריחת הזית עדינה וריחה עדין מאד.
פריחת הזית
בדיוק כשהעליתי את הרשומה לבלוג, שלחה לי חברה את צילום 'בד הוילונות' החדש שקנתה……בד עם ציורי
בד לוילונות צילום לינדה בר און
זיתים, מיד בקשתי את רשותה להוסיף פה את התמונה.
נהדר, תודה
תודה לך מרים
תודה על רשומה מעניינת ומחכימה.
בבקשה רבה אני הסתקרנתי וחיפשתי ושמחה להתחלק במה שמצאתי מרים