אנשים שעשו היסטוריה -באלבום הפרטי שלי – מילו אנשטדט

אני מכירה חלק מן האנשים שבתמונה. קטעים מחיי שלובים בחייהם.  זוהי תמונה של חתונה צנועה בשנים שלאחר מלה"ע השניה.   הכלה השחרחורת היפהפיה שמחזיקה בזר הלבן הינה סרה אנשטדט [ Sera Anstadt], שנישאה לגבר הגבוה שלידה שכולנו קראנו לו פטר [ כינוי מחתרתי?] אך למעשה הוא נקרא אלברט ין חוברס [ Albert Jan  Govers].

 סרה היא אחותו של מילו אנשטדט [ Milo ] שעומד עם המעיל על זרועו, ליד מילו עומדת אשתו לידיה בלייברג  [Lydia Bleiberg], ולפניהם בתם אירקה [Irka] שנולדה במשך המלחמה והיתה מוסתרת. ההורים של מילו וסרה אינם נוכחים הם נרצחו באושוויץ. מאחורי לידיה, מילו, אירקה סרה ופטר עומדים  אנשים לא מזוהים. בעודי  תוהה מיהם האנשים הנוספים שאינם מוכרים לי,  שלחתי שאלה לבת דודתי מרים בהולנד שאמה דודתי מרטה ודודנו המשותף הרברט הסתתרו חלק מהמלחמה באותו הבית יחד עם משפחת אנשטדט ועם עוד אנשים.  להפתעתי ושימחתי בת דודתי שלחה את התמונה לאירקה.

אירקה היתה חברתי הראשונה, הורינו שהיו חברים עוד מלפני המלחמה  היו חבורה אחת, גרנו במרחק קצר מאד אחת מהשנייה ויש לי רגשות חמים למשפחה הזו. יום אחד פטר [ החתן בתמונה] לקח את שתינו  לראות את סרה דודתה משחקת  ב'שלגיה ושבעת הגמדים'.  כאשר הגמדים הכניסו את 'שלגיה' בארגז הזכוכית התחלנו אירקה ואני לבכות בקולי קולות  "סרה מתה, סרה  מתה" ופטר היה צריך להרגיע אותנו. לאחר עלייתי ארצה המשכתי להיות בקשר עם מילו אך לא עם אירקה.  כך שהופתעתי ושמחתי כשהיא ענתה לבת דודתי והוסיפה עוד כמה שמות לפנים שבתמונה.  לדבריה האשה עם הילד על הידיים היא אדל  אדלשטיין וטוני אדלשטיין שניה מימין, כמו כן עומדת שם ה'דודה' רי [ Rie ]  מבווארייק האשה שהסתירה אותה במלחמה.

סרה הוסגרה לגרמנים ונשלחה למחנה ריכוז בזמן המלחמה, על ידי בוגדת יהודיה הולנדית, אך הצליחה לברוח מהרכבת בעזרת חברה שבעצמה לא הצליחה להינצל. סרה הייתה אחת הניצולות היחידות מקורבנותיה של הבוגדת וב1947 העידה במשפט שלה. היא כתבה כמה ספרים על ילדותה, על שנות המלחמה  ועל בנה שסבל מפיצול אישיות. ונפטרה ב2008.

http://en.wikipedia.org/wiki/Milo_Anstadt

מילו היה חברו הטוב של אבי, כל פעם ששאלתי את אבי שאלה משפחתית היסטורית שלח אותי אל מילו, בטענה שהוא יודע את 'כל ההיסטוריה [של אבי] טוב ממנו'. מילו מצידו ראה באבי גורו להרבה מדעותיו.  את המבוא לספר שבו קיבץ מילו חלק ממאמריו   'Is Nederland  Veranderd '  הוא  מתחיל במילים 'הרי היקר'   כותב על חייו , מזכיר את העובדה שאבי הצליח לברוח לשוויצרייה בזמן המלחמה, בעוד הוא נשאר בהולנד ומסיים ב: "הרגשתי צורך להקדיש לך- ידיד מאז שנות הנוער –  את הקובץ הזה"..

ברומן האוטוביוגרפי שלו 'De verdachte Oorboog' שבו הוא מספר את קורותיו בזמן תקופת הכיבוש הגרמני  נאצי בהולנד, הוא מזכיר רבים מבני משפחתי.  לאחר שהוא ואשתו לידיה הצליחו להשיג תעודות  זהות אמינות, הם שכרו בית מנאצי הולנדי שקיבל מהגרמנים רשיון להשכיר 'בתים ריקים' של היהודים שגורשו. את בתם אירקה שנולדה ב1942 הם מסרו למחבוא. לבית הצטרפו גם דודתי מרטה ויותר מאוחר דודי הרברט שהיה אז כבן 13 והסתלק מהמחבוא הקודם שלו בכפר בדרום הולנד. מילו כותב שסבי פיליפ כהן  נתן לו ולאחותו עבודה כשליהודים כבר היה אסור לעבוד. מזכיר שאבי גייס אותו להדפסת עתון המחתרת  De Waarheid   ומציין את פליאתו כשהלך יום אחד לסבי השני 'החותן של הרי' שהודיע לו שהזוג הצעיר ברח.  חלק מאנשי הבית עסקו בפעילות מחתרת. אורח קבוע בבית היה יופ דן אויל [Joop den Uil ] שבין מאי 1973 לדצמבר 1977  יהיה ראש ממשלת הולנד. החברויות שנוצרו אז ליוו את כולם עד סוף ימיהם. אחרי המלחמה המשיכו להתגורר באותו הבית ושם שיחקנו אירקה ואני.

 

בסרטון זה מילו ולידיה מדברים על התקופה שהייתה [בהולנדית] ובאמצע הסרטון יש תמונה בשחור לבן שצולמה במפגש אנשי המחתרת והמסתתרים שהיו בבית בזמן המלחמה. צולם ב1962  בתמונה רואים מימין את יופ דן אויל, דודתי מרטה [מוזגת תה] , בקצה השולחן יושב מילו ולגמרי מצד שמאל יושבות סרה ולידיה.

ילדותו של מילו בפולניה, בין סבא דתי מאד והורים קומניסטיים הביאו אותו למסקנה  שהיהודים צריכים להתבולל. הוא היה אנטי ציוני, חלק מקבוצה של יהודים הולנדים שראו את עצמם כ'יהודים טובים יותר' . לפי מה שראיתי וקראתי מפעילותם, הם נזכרו ביהדות שלהם בעיקר כאשר העבירו ביקורת על ישראל שאז השתמשו במוצאם היהודי כטענה שדבריהם אינם אנטי שמיים. כיוון שטרח לשלוח לי את ספריו ומאמריו, לא הססתי לטלפן אליו כל פעם ולאמר לו את  נקודת המבט שלי ואת תגובותיי. את השיחה הסוערת ביותר ניהלנו,  כאשר הפעילה הפוליטית חראטה דאויזנברך [Gretta Duisenberg] אז אשתו של  נשיא הבנק הבינלאומי,  תלתה דגל פלסטיני ענק על גג ביתה ישר מול חלונם של זוג שורדי שואה. כשנתבעה להוריד את הדגל טענה שהיא תאסוף 6 מיליון חתימות נגד ישראל . לעיתון ישראלי שראיין איתה היא הציעה לראיין את מילו אנשטדט שיעיד שהיא אינה אנטישמית, ואכן העיתונאית הישראלית ראיינה אותו והוא גיבה את הגברת. מאד כעסתי עליו אז והסברתי לו מה אני חושבת על הדבר. כמו כן היו לנו שיחות על ההתבוללות שבה דגל, יש לציין שבסוף ימיו עם השינוי הדימוגרפי הקורה באירופה, הוא התחיל לפקפק מעט בענין ההתבוללות.

לאחר שבת דודתי חידשה את הקשר בין אירקה לביני, אנחנו מתכתבות. הסתבר שלשתינו יש זכרונות יפים משנות הילדות בהם שחקנו יחד. אירקה הינה כיום ציירת והרשתה לי לפרסם כאן מיצירותיה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על מילו אפשר לקרוא עוד

http://www.mokeham.com/dutchthemag/died-milo-anstadt/