לאחרונה, חיפשתי בין השיקופיות שלי, שיקופית מסוימת שרציתי להפכה לצילום עבור קרוב משפחה. מצאתי אמנם את שם השיקופית אך אותה עצמה לא מצאתי, לכן פתחתי את כל קופסאות השיקופיות שיש לנו, בינהן כמה שלוש קופסאות שקבלתי מאבי כשפרק את אוספיו. לדבריו, היו אלו שיקופיות של חיות ושל נופי ישראל ואיכשהו אף פעם לא דפדפתי ביניהם.
להפתעתי היו שם שיקופיות שונות שלי, של עוד קרובים ושל מכרה יקרה שכבר מזמן נפטרה. ראיתי גם שלוש שיקופיות קטנות מהרגיל ואחת לא ממוסגרת, הרמתי אותן מול המנורה ונדהמתי לראות שיקופיות צבעוניות שצולמו לכל המאוחר ב1942. 2 שיקופיות של אמי, אחת של אבי ואחת של אחות אמי שנרצחה. כיוון ששלושתם היו יחדו בפעם האחרונה לפני שהורי ברחו מהנאצים, אני יודעת שזהו התאריך האחרון האפשרי.
ד"ש מ1942. 1 במסגרת חדשה 3 במסגרות מקוריות
בסריקה למעלה שמתי בכוונה שיקופית אחת הפוך, שאפשר יהיה לראות איך נראו[ת] שיקופיות כאלו. בדחילו ורחימו הבאתי את השיקופיות לחנות השכונתית שלנו 'פוטומניה' וגם אריק התרגש ממציאת השיקופיות הללו. הוא מיסגר עבורי את חסרת המסגרת, ופיתח לי תמונות מהשיקופית.
אמי אידה
אבי הרי
אמי אידה
דודתי מרים קליין 1943-1924
מדודתי מרים קליין שנולדה ב17 במאי 1924 בברסלאו ונרצחה ב 30 בנובמבר 1943 באושוויץ, היו לי עד כה רק שתי תמונות בשחור לב וכמה משפטים במכתבים המועטים ששרדו אצל אמי. וכעת ישלי תמונה צבעונית. אגב אני לא נקראתי על שמה. אמי קראה לי בשם אחר עם לידתי. אך כאשר עלינו ארצה החליט מישהו בקבוץ חוליות- שדה נחמיה לעברת את שמי למרים, וזה היה קשה לאמי מאד. כעת התעשרתי בעוד תמונה.
אני רוצה לעודד אנשים לא להפטר מחפצים בלי לנערם היטב, ספרים מעטפות וקופסאות עשויים להכיל אוצרות היסטוריים.
וואו, מרים, איזה אוצר! זה מרגש אותי, אני רק יכולה לדמיין כמה זה מרגש אותך! והעצה שלך נכונה מאוד – לפעמים כשאני רואה ליד הפח ערימות של דברים שנזרקו מבית של קשיש שנפטר אני תוהה אם בדקו טוב טוב את הדברים. אני בטוחה שרבים איבדו אוצרות כמו שלך פשוט בגלל חוסר מחשבה, ושמחה ששיתפת אותנו בתגלית שלך!
תודה תמי על תגובתך המבינה. כבר כמה שנים אני מתרגמת מסמכים שמצאתי בבית אמי, [והיא אף פעפ לא ספרה עליהם] וגם מסרתי את אוסף התמונות שמצאתי לארכיון המוזיאון הן זכו לטיפול ושימור. מרים
וואו…. איזה תמונות… מאד מרגש…
תודה רבקה, אכן זה מרגש מאד.לקח לי זמן לעכל אותן. מרים
איך לא ראיתי את הפוסט הנפלא הזה עד היום? אין לי מושג…צילומים ישנים הם חומר גלם הסטורי שלא יסולא בפז. וכאשר מגלים צילומים נשכחים- ערכם עולה כפליים. גם אני מצאתי אוסף של שיקופיות ישנות שאותן העברתי למדיה דיגיטלית ועכשיו אני יכולה לראות אותם בכל עת גם ללא מקרן שיקופיות.
כתבתי על שיקופיות אלה בבלוג שלי, אז, ועכשיו הזכרת לי שוב את הרשומה המדוברת:
http://wp.me/pJrL9-x6
אילה מציאת שיקופיות אלו, זה יותר מחומר גלם היסטורי עבורי. זו התמונה הצבעונית היחידה שיש לי מדודתי מרים, ורק התמונה השלישית שיש לי ממנה. מרים