בשבוע הראשון של מרץ נסעתי לכנס של שלושה ימים וזוהי עונה לא פשוטה לנסוע, מזג האוויר משתנה כל הזמן!!! יום חמסין/ יום קר ו/או גשום ואם יש מזל גם יום נעים, הכל אפשרי, וכמעט בטוח שנחווה את כולם. אז התלבטתי מה ללבוש? ומה לקחת אתי?. 'יום עסל ויום בסל '= 'יום דבש ויום בצל', כפי שאומר הפתגם הערבי. הבצל הוא מילת המפתח מתלבשים כמו בצל, שכבה ועוד שכבה, אבל לא מתחשק לנו לסחוב יותר מדי.
בין הכנותי לכנס, סקרתי את בגדי לראות אם הם מתאימים, והחלטתי לתפור לעצמי שמלה דקה עם שרוולים ארוכים, דמיינתי לעצמי משהו בסגנון 'גינס' בהיר. כשהגעתי לחנויות לא מצאתי שום בד תואם למחשבותי, אך בעל החנות אצלו אני קונה שנים רבות, הציע לי בד פשתן מעורב בכותנה בצבע סגול נוטה לורוד. מששתי את הבד הוא היה נעים למגע. סיימתי לתפור אותה ולרקום מסביב לפתחי הצואר, אמות הידיים ושולי התפר הצדדי ותליתיה בארון מוכנה לשימוש. אז התחלתי לחשוב על מזג האוויר ההפכפך והחלטתי שיכול להיות שיהיה קר,ועל כן טוב שיהיה לי גם בגד חם יותר. הצצתי בארון 'המלאי' שלי ומצאתי בד צמר עם משבצות סגולות שקניתי בחורף שעבר לחדש את חצאיות החורף שלי.; חתכתי ותפרתי חצאית יפה ומן השאריות שסביבה הצלחתי עוד ליצור עליונית תואמת. יש לי צעיפים שתואמים גם את השמלה וגם את החליפה. חשתי מוכנה.
לבסוף בגלל מזג האויר הקר לבשתי את 'חליפת הצמר' עם צעיף ורוד. נראה מצוין. יש לי כמה מכירות שטוענות שזהו סגנון קלאסי ויש אחרות שקוראות לזה מיושן. ויש כיום אנשים שקוראים לבגדים בסגנון חצאית +עליונית מאותו הבד 'וינטג' [Vintage]מושג שהתחיל מיינות =בציר העונה של כרם או אזור מסוים או היין שנעשה מבציר זה, עונה מסוימת שהיתה מוצלחת, זכו לשם וינטג'. אין לי מושג איך זה פתאום נזל להיות תיאור מחמיא לבגדים ישנים או משומשים ? אבל זה קרה ועלינו להתרגל להשתמש או לפחות להבין ביטויים מקובלים ועכשוויים.
ב1977 יצא לאור ספר שמראה כיצד אפשר לשוב ולהשתמש בבגדים ישנים, הכותבת דונה לאוסן [Donna Lawson] קוראת לספרה Oldies But Goodies שם קולע , ישיר ועניני. ובמקרה ולא הבנו, שם המשנה הוא How to restyle yesterday`s clothing and castoffs into exciting new fashions for today
בלי כחל וסרק היא קוראת ל'שמטעס' בשמן 'בגדים מאתמול וכאלה שנזרקו'. השם וינטג' אינו מופיע בספר, לעומת זאת יש לה פרק מלבב שנקרא 'בגדים עם עבר' וליד תמונות הבגדים שקנתה ביד שניה היא מציינת את תאריך הבגד 'שנות ה1930 המאוחרות' או 'אמצע שנות ה1940 וכולי.
בספר ! KLADER שבו ריכזה נינה אריקסון [Nina Ericson] מבחר מכתבותיה על אופנה ועיצוב, לא מצאתי את המילה האופנתית הזו, אך כן מוצאים פרק בשמות "חולצות עשויות מבדים נשכחים" , "בגדים מבדי ריפוד" או "בגדי גברים זקנים" ועוד כהנה וכהנה. היא ממחזרת בדים בגדים וגזרות אך אינה קוראת להם וינטג'.
אפילו בספר
Modern fashion in Detail, by Claire Wilcox & valerie Mendes שיצא בהוצאת Woodstock ב1991 שכולו מלא בצילומי שמלות מופלאות עם פרטי תפרים קישוטים ועוד מראשית המאה ה20 לא מופיעה המילה הזו.
אהבתי