קצת מראות מירושלים

שלשום נסעתי לירושלים לראות שוב את תערוכת מרבדי הקווילט  'בהמות משא' של לינדה בר-און. קבענו

חיה מאירוביץ ולינדה בר-און בתערוכה של לינדה

להפגש שם עם קבוצת הסורגות הירושלמית של חיה מאירוביץ. הגיעו עוד הרבה אנשים ומנהל- הבית ספר ללינדה שיש זרם בלתי פוסק של מבקרים מכל רחבי הארץ,  שכולם מגיעים על פי השמועה מפה לפה, כי לצערנו התקשורת האמנותית מתעלמת בדרך כלל מתערוכות של אמנות סיבים.

פינה בתערוכה 'בהמות משא'

החצר הפנימית של 'בית אות המוצר הירושלמי'

בית אות המוצר הירושלמי שוכן בבנין שנבנה ב1878, כ'בית חולים לעיניים' של מסדר אבירי סנט ג'ון מאנגליה. הבנין משמש כיום כמרכז לסדנאות אמנים.

על הבנין יש שלט המזכיר את 'רכבל הר-ציון'. ב1948 הוקם רכבל שקישר בין מלון הר-ציון במערב להר- ציון   במזרח. את הסיפור במלואו אפשר לקרוא כאן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%9C_%D7%94%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F

תכננו לצאת לסעוד צהריים ואח"כ לנסוע לאוניברסיטה המורמונית, לראות את התערוכה הבינ"ל של  מרבדי-הקווילט בנושא ירושלים, אבל עקב השתהותנו עם המבקרים, פחדנו שיסגרו את התערוכה השניה, ויתרנו על סעודה ונסענו לאוניברסיטה המורמונית. במחצית השנה האחרונה היתה תלויה שם תערוכת אריגים וביניהם גם עבודה אחת שלי.

מבט מהמבואה, כיפת המסגד משתקפת בחלונות

הכניסה לתערוכה בגלרית האוני' המורמונית

מבט מחלון הגלריה

מבט מהמרפסת

מבט מהמרפסת

בתערוכה יש הרבה מאד מרבדי-קווילט  ואי אפשר להראות את כולם, לכן הסתפקתי בתמונה די מכלילה של הכניסה לתערוכה. הגלריה של האוניברסיטה המורמונית היא אחת הגלריות היפות ביותרבארץ, כך שנוסף לקושי הרגיל של תליית תערוכות קבוצתיות, גם כשהן על נושא אחד, צריך כאן לתלות תערוכה שמתחרה עם הנוף.  עלי לברך את האוצרת וצוות עובדי המקום על תלייה מרהיבה מאירת פנים ומענינת במבט כללי.  צפוי שאנשים היוצרים עבודות על עיר מסוימת יראו בעבודותיהם כמה מהמאפינים של עיר זו, אך הופתעתי עד  כמה מעטות היו היוצרות שחיברו את ה'סמלים'  העירוניים הללו למשהו אישי יומיומי. הסמלים הבנינים והקישורים הלשוניים ידועים לכול, כשאני באה לראות תערוכה אני מקווה לראות התיחסות אישית יותר של היוצר/ת לנושא.

שער/דלת הכניסה לאוניברסיטה המורמונית

המבט מחוץ לשער האוניברסיטה לצפון מזרח

היה יום נפלא נהנינו משתי התערוכות , ספגנו את ירושלים, שמענו את הערות נהגי המוניות, שתמיד מרחיבים את דעתנו בפן נוסף של העיר שלא ידענו. שלום לירושלים להתראות בקרוב.