אין כמו חודש אדר, אנו זוכרים את גבורת הראשונים בתל-חי, אחר שמחים בפורים. חווים ימי חורף אמיתי וימי אביב שמתחלפים אלו באלו. חילופי האקלים מיום ליום ופורים על תחפושותיו, מביאים אותנו לחיטוט בארונות וחיפושי בגדים ושאריות שונות … והשמחה רבה.
תחפושות מורכבות ממה שיש בבית !!!
כשהייתי קטנה תפרו לי או עשיתי לבד תחפושת, כשילדי היו קטנים תפרתי להם ולעוד ילדים תחפושות שונות, לרוב השתמשנו במה שהיה בבית לעיתים קנינו שאריות בדים שונים, סרטים ועוד. כשגרנו באנגליה קניתי פיסת ברוקאד זהב שממנה עשיתי גלימה לפורים לבת, עם השנים השתמשנו בה ושיניתי את גזרתה באופנים שונים לתחפושות שונות, עד שלפני כמה שנים היא עברה למכרה אמנית סיבים ושולבה ביצירותיה. לימים תפרתי לילדים תחפושות כגון חליפות אינדיאנים, קוסמים, מלכות, קלושרים היפים וכולי. הרבה פעמים תפרתי חולצה או בגד אחר שהם יכלו אחר כך להמשיך וללבוש בימים רגילים בלי התוספות הפורימיות.
רוב הרעיונות באו מהילדים עצמם, ולעיתים הושפענו מעתוני מלאכה לועזיים ששם הראו
תמונה פורימית -משמחת לכל השנה מכל מיני שאריות
תחפושות לקרנבל. אוירת הפורים והחיטוט בבדים וכפתורים מולידה לעיתים גם קישוטי =תמונות לפורים וכמו עם הבגדים , אפשר להמשיך ולקשט עמם את הקירות גם אחרי החג. תמונת ליצן או תאטרון בובות יכולה להתאים לכל חדר ילדים. מומלץ לחטט בארונות ואפילו ובעיקר בין חפצים ופריטים מועדים לזריקה.
תחפושות ומסיכות הופיעו בהרבה תרבויות, לצרכים טקסיים, רפואיים לחיזוק השלטון או לפורקן צרות וקשיי יום יום. מענין לראות שגם מסיכות טקסיות כאלו נעשו מחומרים מצויים בהישג יד ,בארונות המשפחתיים או מהמצוי בפחים.
מסכות מרומניה -שימוש יצירתי במה שנזרק לפח-אוסף מוזיאון הקרנבל בבלגיה
כשמתבוננים במסיכות אלו, שהן לפי הכתוב מרומניה, לוקח כמה דקות לזהות שהימנית עשויה ממסכת גז ישנה, ממלה"ע ה2, סמרטוט בלוי, קטעי חבלים וכובע מהוה. ואילו 'באבא' משמאל עשויה מכמה סמרטוטים פשתן שמשמש שרברבים לאיטום ברזים או גזרי שיער שנאספו ליד כסא הספר שחוברו כולם בתפירה מועטת.
כאשר רוצים להתחפש בתלבושת לאומית, לפעמים אנו סבורים שחסרים לנו הקישוטים
קטע מבגד אוטנטי עם כפתורים ישנים
המדויקים, אך אין שום מניעה להשתמש בתחליפים דומים, פריטים שכן יש לנו. הרי 'תלבושות לאומיות' או 'אזוריות' נולדו/נוצרו משימוש בחומרים שהיו להם באותו האיזור.
בתמונה משמאל צילום קטע של בגד עממי כלשהו, לתחתית התמונה הוספתי כפתורים אמיתיים שגזרתי מציפויות וציפות ישנות. הם בהחלט נראים מתאימים לקישוט 'בגד לאומי' שכזה.
קרנבל פנלו 1949 ילדי הרחוב ואני ביניהם
טרם עליתי ארצה התחפשתי כמובן כמו כולם לכבוד הקרנבל. זוהי תמונת ילדי הרחוב לפני בית סבתי, כל התחפושות הן תוצרת ביתית.
לפעמים אני משווה תחפושות פורים לקרנבל ואין ממש הבדל העיקר לשמוח.
פורים התשט"ז, בבית ספר וייצמן נהריה, צילום דר דב לזר
בתמונה משמאל רותי זומרפלד [אז] ואני [שתינו אז מרגבה]מופיעות כ,השמן והרזה". חצר בית הספר וייצמן בנהריה התשט"ז 1956. התחפושות כמובן מעשה ידינו מהארונות הביתיים.
עוד תמונה 'פורימית' שנוצרה משאריות
תחפושת בלגית -אוסף מוזיאון הקרנבל
מדליק
כל כך הרבה רעיונות וכולם לפורים- ועכשיו יש לחשב כמה רעיונות יש באמתחתך, אם סופרים את כל ימות השבוע. חג פורים שמח!
תודה אילה, אבל לא כל הרעיונות הם שלי, חלק הם דברים שאספתי ואגרתי עם השנים. חג שמח לכולם. מרים