לחדר העבודה שלי יש שני קירות חיצוניים, אחד סגור בפינה ומוגן מרוח על ידי בית השכנים, אבל הקיר
שמתחת לחלון הוא 'סיביר בחורף' ו'סהרה בקיץ'. הרהרתי בענין והחלטתי לפתור שתי בעיות, מחסור במקומות איכסון לכל מיני מקלות סרגלים ושאר כלי עבודה והבעיה האקלימית. לקחתי בד ארוך ועליו תפרתי כיסים בגדלים נחוצים לי, התקנתי לולאות ותליתיו לכל אורך הקיר מתחת לחלון. פעם בשנה אני מורידה את ה'מאחסן המבודד' מהקיר לצורך ניעור טוב וכביסה, ואני תמיד נדהמת מחדש כמה הרבה דברים אני מצליחה לאפסן בכיסים הללו.
לא היה נח לרגלי ליד שולחן הכתיבה, אז הנחתי על הרצפה כרית גומאויר ישנה, אחת משלוש שרכשנו עם נישואינו, כדי להפוך מיטת סוכנות שקבלנו מהורים ל'ספה' עם גב, וכך קבלתי הדום רגליים. בזמן האחרון בד הריפוד שלה נשחק לגמרי, אז השבוע ציפיתי אותה בבד של חצאית צמר ישנה שכבר אי אפשר ללבוש. וכעת רגליי נחות על הכרית שהיא גם נוחה וגם מפרידה ביני לבין הרצפה הקרה. וכיון שכבר עסקתי בתיקון תפרתי כמה טלאים על כרית הכסא שהתחילה להתפורר.
בחורף אני פורשת כל מיני שטיחים היכן שרק אפשר. אני מעדיפה שטיחים כביסים, יש לנו כמה שטיחים קנויים אבל בעיקר שטיחי סמרטוטים, כמובן שבמיוחד אהובים עלי השטיחונים שארגתי מסדיני-פלנל בלויים ופיזמות ישנות.
אינני בטוחה שגדלנו עם תודעה של בידוד הבית לייעול השימוש בחימום/קירור. פעם בנו בארץ בתים עם המחשבה שכאן אין חורף קר אמיתי, בבתים שהיו נעימים בקיץ, היה קור 'בלתי נעים' בחורף. חיממו/נו עם פתיליות או תנורי נפט ותמיד צריך היה להשאיר פתח לאויר, וכך עד היום רואים אנשים שמשאירים 'פתח לאיורור' כשהם מפעילים את מיזוג האויר לצורך חימום או קירור. בודאי שצריך לאוורר את הבית, אך לא כל הזמן! מספיק שפעם ביום פותחים בחדר חלון, סוגרים את הדלת וכך אפשר להמשיך לחמם את הבית בלי לחמם את כל השכונה, כך מאווררים חדר אחר חדר, בצורה חוסכת אנרגיה.
רצפות הבלטות וקירות הבטון נעימים בקיץ אך קרים מאד לחורף, כיסוי משטחי אבן ובטון מבודד אותם, וחוסך מאתנו שמוש עודף של חימום או קירור. וילונות על חלונות, מונעות בריחת חום החוצה בחורף, ובריחת קור בקיץ, אפילו כשהוילונות מופשלים אל שולי החלון הם מונעים 'דליפת' חום החוצה. בבתים רבים יש דלתות חיצוניות שנכנסות ישר ל'סלון', וילונות המפרידים בין הדלת החיצונית לחדר עשויים ליעל את חימום/קירור החדר.
וילונות לא צריכים להיות פריט יקר, כל בד יכול להיות וילון, מפות שולחן ישנות שאינן בשימוש, כיסויי מיטה שונים, אפשר גם לקנות שאריות בדים בחנויות או גזרי-בגדים ישנים ולחברם לוילון נאה לעין ומשמר אנרגיה.
אני גם מאד אוהבת שטיחים ארוגים מבדים ישנים.
ארגתי כמה בעבר בנול שולחן מיוחד עם מוטות נשלפים, שמצאתי בשוייץ.
בשנים האחרונות אני סורגת שטיחים מבדי כותה ופלנל באמצעות צינורה בגודל 20.
זה נוח ומהיר מאד, והשטיחים חזקים ונהדרים.
תודה על הרשומה, ועל הרעיונות לחסוך באנרגיה
מיכל