כשהייתי ילדה קטנה, אמי לקחה גלויה מהאוסף שלה, ניקבה חורים בכל מיני מקומות נתנה לי מחט קהה עם חוט צבעוני ואני רקמתי 'תמונה'. כך רקמתי על תמונות של רמברנדט, פאן חוך ועוד אמנים ידועים. לא יכלתי אז לדעת שזהו סגנון מלאכה ידוע ודי עתיק. כשגדלתי נהגתי לציר להדביק ולרקום על גלויות לבנות ולשלחן כברכות ימי הולדת ושנה טובה למכירים וקרובים. לא ידעתי שאני מצטרפת בכך למסורת ארוכה של אנשים שיצרו ועיטרו גלויות עם רקמה ובד.
כנראה שהעברת מסרים בחוטים, קדמה אפילו להמצאת הנייר, יוסף קיבל כותונת עם פסים שהודיעה
קבל עם ועדה שהוא ילד מועדף. אנשים רקמו הודעות בסמלים על ובשולי בגדים, שמיכות ושקים. שאותם לקחו סוחרים או נוודים למסעותיהם. בעתון Piecework קראתי ב2001, מאמר על מסר שרקמה מרי מלכת סקוטלנד, בזמן שהיתה כלואה במאסר בית בפקודת אליזבט ה-1 מלכת אנגליה. כיוון שצנזרו את מכתביה, וחלק מצוות הבית הלשין כל מילה שהיא אמרה, רקמה מרי את דעותיה ומחאותיה על בד, במסווה של עבודה קישוטית. המלכה אליבט כתבה שיר שבו היא מגיבה על המסר הרקום של מרי.
דברי הדאר מבדים וחוטים היותר מוכרים כיום, הם בעיקר ברכות לחג האהבה הנוצרי 'יום ואלנטיין' וכל עיתון מלאכה נותן לפחות פעם בשנה הוראות לעשיית 'דבר דאר לבבי' שכזה.. אז אם מתחשק לכם ליצור איזו גלויה רקומה יש המון דוגמאות, בספר אחד שיש לי מוצעות הוראות לעשיית 'ברכת ולנטיין' ב18 שלבים עם תמונות ברורות.
בתחילת שנת 2002, החליטה סימה סלע שהיא תפתח את שנת התצוגה הבאה שלה ב'סימגלרי' עם תערוכה בשם "גלויות".
כל יוצר/ת יכל/ה להציג 3 גלויות. זה היה מלהיב ומאד מענין, כבר היו לי אז שתי גלויות אחת שרקמתי על פי גלויה מצוירת של אמי ז"ל, אחת שבה השתעשעתי עם מילוי אותיות על רקע בד עם הדפס ילדותי מקסים. אז נותר לי ליצור רק עוד גלויה אחת, בחרתי להקדיש אותה לגלריה וליצור בסגנון ומסורת של גלויות החופש שהיו נפוצות בהרבה ערי קייט בעולם המערבי.
באותה תקופה שלחה לי אמנית הסיבים איילת לינדנשטראוס-לארסן צילום של מעטפה שהיא רקמה. המעטפה שלה היא דו צדדית ויש לה גם סגר מאחור. כשאיילת עברה לביתה הנוכחי היא רקמה את ההודעה על הכתובת החדשה ושלחה לכל מכריה את צילום הרקמה. אני מקווה בקרוב להראות עוד עבודות של איילת.
בשנה שעברה ראיתי תערוכה מקסימה בקולמאר, שהציגה את אוסף הגלויות המאוירות וה"מעובדות" אמנותית של אמן צרפתי ששמן נשכח ממני. היו שם ציורים, קולאז'ים מסוגים שונים ועיבודי נייר שונים. הוא בקש מידידיו האמנים לשלוח לו את הגלויות הללו והרעיון מצא חן בעיני מאד.
תודה על הפוסט ואשמח מאד לראות עוד עבודות מסוג זה.
ברוכה הבאה מיכל, לצערי איני יכולה להיזכר באמן כזה שאת מתארת את עבודותיו, אבל אזכור ואולי אפגוש. תשובתך הזכירה לי שאני שלחתי גם גלויה רקומה לגלרית כברי, כאשר הם בקשו גלויות לחגיגת תאריך חשוב להם. מרים
כילדה קיבלתי קופסה שנקראה "אני רוקמת …" והיו בה ציורים מחוררים בקו המתאר וכמו שרוך נעליים על מנת לעבור בין החורים. היו גם כרטיסיות לבנות שבהן העברתי חוט רקמה.
היום אני נהנית ממספר אתרים שמשלבים רעיון "הנדסי" http://math.youngzones.org/Curve_stitching.html
http://www.cardinspirations.co.uk/shopint/index.php
שלום אריאלה,
באנגליה ואמריקה של בתקופות שונות [וגם כעת יש ניצנים שזה שב לאופנה] היתה תרבות שלמה של רקימה על קרטון מחורר. יצרו מזה קופסאות לתכשיטים ויומנים ומסגרות לתמונות.
מרים