לראות אמנות אחרת

כמה שבועות לפני ה -7 לאוקטובר שהפך את חיינו לסיוט ציפייה לחטופים שלנו, והיה ליום שבו נרצחו הכי הרבה יהודים ביום אחד מאז השואה,  צללתי לתוך הספר The Women of Chateau Lafayette  ספר נהדר כתוב היטב. באחד הפרקים על הגיבורה … להמשיך לקרוא ←

מאז ה-7 באוקטובר אני יוצרת רק דברים שימושיים, אך איני יוצרת אמנות, אני יודעת איך הייתי מביעה את האסון הנורא, אבל הגוף שלי לא מוכן, הנפש שלי לא מוכנה. מרגע ששמעתי על החטופים, שבתי לחלום על חוויות ילדות שלי, כשנמסרתי … להמשיך לקרוא ←

חם ולח, בזמנים כאלה נדמה לי שהשיער שלי מזיע, אני אוספת אותו קרוב קרוב  לראש שלא יחמם את העורף, ונזכרת ברשתות שיער. בילדותי  הייתה לאמי רשת שיער, היא לא ענדה  אותה אבל שמרה אותה לדבריה 'כמזכרת להיותה פליטה בשווייץ'.  הרשת … להמשיך לקרוא ←

מישהו השתגע , מה זה כל הדיבורים של כולם רק על 'ההתקפה שתבוא', הניתוחים של פרשנים מה כן יתקיפו ולא יתקיפו , התעופה נעצרה , מפעלים נסגרו, המדינה בפניקה, לא מדברים על כלום מלבד ההתקפה , לדעתי כבר הותקפנו…..הכלכלה המקרטעת … להמשיך לקרוא ←

יום רביעי, קמתי ואשר יגורתי היה, מספר הנרצחים עלה, מספר הפצועים עלה….. אין אוויר, איך נעזור לכל הנפגעים? איך נעזור לכולנו מסביב, לאנשים ברחוב, מכרים ושאינם מכירים… אז אני שואלת כל מי שאני פוגשת, או מצלצל אלי 'מה שלומך?' ומקשיבה … להמשיך לקרוא ←