אמי קראה בכל שנותיה בארץ את עיתון הנשים ההולנדי Libelle, שאגב היה די מרחיב דעת, חברה של אמי קראה את עיתון הנשים ההולנדי Margriet . אנחנו קבלנו מהדוד רבא שלי E את עיתון התפירה Marion ועיתון מלאכת היד Ariadne שהוא הוציא לאור. את שני האחרונים קבלתי כל חודש גם כשכבר היה לי בית משלי. יום אחד הגיע ה'מריון' בלי ה'אריאדנה'. שאלתי בסניף שבו אספנו דואר, והגברת אמרה שהגיע רק אחד. בררתי עם הדוד והוא אמר שכרגיל שלחו את שניהם יחד. אבל שלח לי אחד נוסף. ככה קרה גם בחודשיים שלאחר מכן וכל פעם רק ה'אריאדנה' היה מגיע ולא ה'מריון'. אז התחלתי לחשוד, כיון שהגברת נהגה לסרוג כשלא היו לקוחות. שאלתי אותה בתקיפות 'למה רק עיתון מלאכת היד נעלם? ולא עיתון התפירה? ושאני דורשת לבדוק את הענין'. הגברת 'נעלבה' שאני מאשימה אותה, אמרתי לה שאיני מאשימה אותה, אבל מאד מוזר בעיני שאותו עיתון נעלם כל פעם ולמה לא נעלם השני. ואז היא אמרה לי: 'תשמעי באמת רציתי לשאול אותך ? איזו מין שפה זו? אני לא מצליחה להבין את ההוראות!.
צחקתי. לפני הרבה שנים למדתי הולנדית בירושלים עם גברת הולנדייה. בכל פעם שטסתי להולנד הבאתי לה את ה-Libelle. מכיון שאני יקה, גדלתי על Burda שכל נשות המשפחה תפרו, בישלו ומה לא, לאורה.
,תודה יוחאי על תגובתך, אכן Libelle ליוותה יוצאות הולנד רבות בהסתגלות בארץ. גם Burda מוכרת לי, אבל מה יותר יפה מאשר לתפור מעיתון משפחתי? אגב כיום הוא כבר עיתון מסוגנן מאד.