בגדי הקיץ החדשים

האקלים המשתנה, משפיע מאד על סגנון ואופן ההתלבשות של כולנו. נדמה שפעם היה קל יותר וברור באיזו עונה נמצאים.  כעת הקיץ והחורף, מצד אחד  מאד מוקצנים כשחם אז רותח  וכשקר אז קפוא ומצד שני, בכל עונה פתאום 'קופצים' פנימה כמה ימים עם מזג אוויר ששייך לעונה אחרת לגמרי…כמו שהיה אצלנו לפני שבוע, כשפתאום זינק עלינו שבוע קר וגשום לגמרי לא צפוי. [ כמה מחברותי כבר 'העלו' את בגדי החורף לאיחסון, ב'התאם' לעונה.].

כעת נראה שכבר מתחילים ניצני אביב או קיץ…. בחוץ נעים מאד ואני מתמוגגת למחשבה על ימי החום.  טרם העליתי את בגדי החורף למעלה, למעשה הנני סבורה שרצוי להשאיר כמה עליוניות או צעיפים דקים בהישג יד, גם בגלל גחמות האקלים וגם בגלל שעוד מעט יתחילו להקפיא אותנו באוטובוסים ובאולמות הציבוריים. מלאת מחשבות על האקלים המשתנה, התבוננתי  בבגדי הקיץ שלי וגיליתי שכמה חצאיות ישנות וותיקות ממש 'יצאו לי מהאף', וכמה בגדים כבר לא מרגישים נוח, ובכלל נראה לי נחמד ללבוש שוב שמלות. בשנה שעברה תפרתי שתי שמלות קיצייות עם כתפיות, משאריות בד שהיו לי בארונות, גם כעת אני מתכוונת להשתמש במה שיש לי, שאריות מעבודות בד, או לשנות בגדים ישנים למשהו יותר שימושי /נחמד/ מתאים לעכשו. [את שמלות הקיץ הללו אפשר לראות ברשומתי מיום 30 באוגוסט 2012 , "מזג האוויר, יונים, אבק וקצת מחשבות נעימות"].

אגב, פעם לא היה מקובל ש'גברת' תספר על שינויי הבגדים והתיקונים שהיא עושה, היא לבשה הכל כאילו היא מין יצורה שמיימית שאינה מלכלכת, קורעת בטעות בגד וכמובן התנהגה כאילו שמידותיה לא השתנו בכלל. למרות שב'ספרות הנשית' הופיעו פרקים שלמים על תיקונים ושינויי בגדים.   כיום ברוך השם, מותר לנו כבר לשוב ולהיות גאות בתפירה האישית שלנו ובתחזוקה טובה של בגדינו. לכן אינני מהססת לספר כאן על כמה מההחלטות הביגודיות שלי, וגם כי אני מחליפה דעות בנושאים כאלו עם חברות ועם מכותבות.

תיקונים פרק 3 מתוך 20 באנציקלופדיה של תרז דלמונט 1884

ראש פרק התיקונים בספר התפירה של מק-קול 1964

לפני הרבה שנים, שהיתי באירופה באותו הזמן שחברה מאמריקה בקרה את משפחתה בגרמניה. נפגשנו בעיר הולדתה ובין יתר המקומות התיירותיים שהיא הראתה לי, כמובן שנכנסנו גם לחנות הבדים האהובה עליה. שם מצאתי שני בדי ג'ינס רכים ומודפסים. על האחד היה  דימוי של בד תפור מבדים שונים ולידו בחרתי בד  שהדפסו מופיע בין 'המשבצות' של השני. מהבד המשובץ תפרתי חצאית, מהבד עם הדוגמא האחידה תפרתי חולצה ולבשתי את שתיהן יחד או בהרכבים אחרים, די הרבה שנים. אך כעת רציתי לשנותם.  [אגב שארית לא תפורה מבדים אלו  שילבתי לפני שנה בשמלה הקיצית הכחולה.]

תליתי את השניים לפני והתבוננתי בהם. זכרתי שאין לי עליונית בגווני גינס/ כחול ……והנה צץ הרעיון!, חתכתי את קדמת החולצה לשניים. הורדתי את החגורה מהחצאית וקבלתי מלבן חלק. חלק מהחצאית תפרתי לאימרת החולצה וחלק הפכתי לשרוולים. כמו כן השתמשתי בחלק כדי להגביה קצת את מחשוף החולצה. קבלתי עליונית חמודה שימושית מאד ומתאימה לעוד כמה בגדים בארוני, אני מאושרת! ממש יש מאין.

העליונית ה'חדשה' מלפנים

גב העליונית, חלק תחתון ושרוולים היו חצאית, חלק עליון היה חולצה

שמלה משני הבדים שבקשו שאקנה אותם

צריך להתוודות, שלפעמים אני מתפתה גם לקנות קצת בד[ים]  חדש[ים]. לפני כשבועיים בקרה אותי חברה שעמה הלכתי למוזיאון הימי, ואחר למוזיאון חיפה ובסוף קינחנו בביקור בחנות הבדים האהודה עלי. שם לא התאפקתי וקניתי שני פיסות בדים שמהם תפרתי לי שמלה חדשה נוספת. אבל אני מאשימה את הבדים הם ממש פיתו אותי, הם הצביעו אחד על השני ובקשו לבוא אתי הביתה!.

בין השאריות בארון , מצאתי שארית של פשתן בצבע טבעי, שפעם החלפתי עם מישהי תמורת משהו אחר. פשתן זה נפלא לקיץ, נעים ורך ללבוש, לא מחמם בכלל, קל ונוח לכביסה. כמובן הוא מתקמט בלבוש וצריך לגהצו, אך זה בטל בששים לעומת מעלותיו.

הפשתן מעלה הדים ספרותיים רבים באופן הייצור שלו וכבר

סראפן הפשתן

הזכרתי בכמה מקומות כל מיני דברים על פשתן. אך פיסת בד זו העלתה בדמיוני גברות עדינות לבושות שמלות שתפורות באיפוק מהודר. סרט של ולנטינו, או קרובותי היפות שלא הכרתי, המופיעות ב'תמונות סטודיו' הדורות.

החלטתי שאתפור מהפשתן הזה 'סראפן' קלסי. בגד שימושי ונוח. כמובן שהצצתי על חולצות הקיץ לראות אם יש כמה חולצות שתשתלבנה יפה עם צבע הפשתן. כעת כשיש לי מה ללבוש!!! אפשר להתפנות לדברים חשובים אחרים.

עץ השסק מלא בפירות ואני מתחרה כל בקר עם הבולבולים , מי 'יקטוף' יותר פירות, אני בהחלט מרשה להם לזלול מהפירות ולהזמין את כל הלהקה לאכול ולשבוע מהם, אבל גם לי מגיע קצת!.

שסק מהעץ שלנו

בולבול זולל שסק