מבט קצת שונה על המתחם הבהאי
אחת מהמעלות של מגורים על הר, הינה האפשרות להתבונן על כל מיני דברים מנקודות מבט שונות. מעלה נוספת היא האפשרות לתכנן יום סידורים בשכונות שונות, וללכת ממקום למקום תוך ניצול אפשרויות ההליכה מטה. בשבוע שעבר, היה לי מה לעשות בהדר ברחוב לבונטין, אחר ברחוב שבתאי לוי ולאחר מכן בקרית הממשלה. מזג האויר היה מצוין, כך שנהניתי לרדת העירה ברגל. וכמו שאני אוהבת בחרתי מסלול שונה. קל מאד לטייל כך גם מבלי להכיר את הדרך, מספיק לראות את 'בנין הטיל' ולכוון אליו. ירדתי במדרגות רישפון, עליתי ברחוב קיסריה, ודרך רח א.סלט טיילתי ונהניתי. כשהולכים בניחותא מגלים שלטי-רחוב ושלטי -חנויות וציורי קיר חדשים. נהנים מבתים שנותרו כמות שהם או ששופצו וכמובן רואים את השפעת שינויי העונות ומזג האויר. לא פעם ציינתי שהעיר הקורה בה וסביבה, הם תערוכה מתמדת ו/או תיאטרון חי.
אריה שומר על גן
פינת בנין כמו מגש תלת קומתי לעוגות
אריה הצעצוע, המהוה שמישהו שם על השער, נראה כאילו ישב שם מימים ימימה. החץ המורה שיש לנסוע למעלה, נראה קצת מוזר כי הכביש שם יורד בזוית חדה כלפי מטה, כך שיש לצעוד בזהירות. נראה לעין שיש נסיונות לשפר את הבתים, אך רואים עדיין המון הזנחה, והדיירים יכולים וצריכים בעצמם לשנות את מצב בתיהם.
חצר מרווחת אך מוזנחת
זר טבעי
בדרך לעיר התחתית
עוד אריות
חנויות מצוירות
גיבורי רחוב או סתם קישוט ?
גב המסבאה
מבט מהעיר התחתית למגדל הנביאים
המעבר שבין חלקי בנין הממשלה
מגדל הטיל
כשהייתי קטנה וקראתי את "הארץ שלנו" היה שם מדור שאהבתי, בשם "לראות, להביט ולהתבונן"- הפוסטים שלך, מרים, מזכירים לי מדור זה בתוספת נוסטלגיה גדולה. בכתיבה שלך לבלוג, את לא רק רואה- את גם מביטה וגם מתבוננת.
תודה מסמיקה מרים
מאד כיף לראות את העיר שלנו דרך העינים שלך מרים. תודה
אני רוצה לצרף שני צילומים: אחד ובו שני אריות מפוסלים בחזית של בית קטן,ישן ומוזנח, מלא סודות והשראה ובשני חיות משחק של ילדים שנשכחו מזמן. הם נמצאים בניפאונדלנד, קנדה, שם בקרתי לאחרונה.