יותר מדי זמן לא כתבתי בבלוג,. לפני כמה זמן יצרתי יצירה של אמנות נלבשת 'צעיף הקורונה' . צורתו משולש אדום = משולש הינו קמע במזרח בכלל ואצלנו בפרט. משולש אדום הינו סימן אזהרה בכבישים, בשדות מוקשים ועוד. בתוך המשולש צינרתי פסים שמתחלפים בעוביים, הם לסירוגין צרים ורחבים, וצבעם משתנה מפס לפס, סמל להחלטות המשתנות כל הזמן של ממשלתנו ירום הודה, לגבי תקנות והחלטות הקורונה, כמו שאמר לפני יומיים קרין חדשות לאחר ששעתיים לאחר פירסום ביטול תקנות כלשהן 'הביטול בוטל'. התחלתי לרקום יצירה חדשה , אבל עדיין אינה בשלב שאפשר להראות למישהו אחר.
אכן הקורונה עוד כאן, אמנם כבר יש חיסונים שמגינים עלינו על פי המחקרים ומקלים אם בכל זאת נדבקים. אבל הכלכלה חולה, האבטלה פשתה בארץ, העוני גדל, יחסי החברה בין קבוצות שונות מרירים ומסריחים משנאה, שהודלקה בכוונת מכוון על ידי הרוצים לשלוט בנו. אתמול שמעתי ברדיו פרופסור לחינוך מספר שכאשר הביעו הוא ואנשי מקצוע נוספים את דעתם המקצועית לגבי הנזק לילדים מאי פתיחת בתי הספר, ראש הממשלה הגיב ב"למי זה אכפת ?" והפרופסור אמר להורים בישראל שעליהם להגן על ילדיהם מפני ההחלטות שלט מתחשבות בהם.
אכן יש כבר חיסונים אבל אנו עדיין נזהרים כנדרש, כי יש 'וריאנטים', ואנו מבוגרים עם בעיות בריאותיות. חלק ממכרינו יותר חופשיים עם פגישותיהם, עם חברים ועם משפחה. כל אחד צריך לעשות כהבנתו, ולא להטיף לאחרים. ובכל זאת אני תוהה מדוע כאשר מבקשים עדיין לא להתקהל ולשמור על כמה תקנות קטנות ציבורים שלמים, פשוט מצפצפים על כך.
חלקם אומרים שאי אפשר לסבול ריחוק [אפילו שברור שזה חשוב לסילוק המגיפה.] אני חושבת על הורי שכזוג צעיר ברחו והיו רק בקשרי דואר רופפים עם הוריהם בזמן השואה. אני חושבת על אנשים שישבו כמה שנים במחבואים , בתנאים קשים, בקור ורעב. והם ידעו שזה כדי לשרוד, אז למה אצלנו כעת בתנאי הלוקסוס של תקשורת אלקטרונית, אי אםשר לוותר על ההתקבלויות הללו, שבסופו של ענין גורמות נזק לכולם.
אין לי תשובות , אני רק מהרהרת. קשה לי גם להבין את המתנגדים לחיסון , לא כי הם אלרגיים לו או כי בריאותם מונעת מהם לקבלו אני לא מבינה את האנשים ש'מתנגדים לחיסון באופן עקרוני.
הרבה בריאות לכולם.
הצעיף מקסים.
מסכימה עם כל מילה. אין גבול לפינוק.
תודה רבה ורד. את מוזמנת לשוב ולבקר מרים