ממה שראיתי ברחובותינו בזמן האחרון

כבר ספרתי לא פעם שרחובות העיר הם עבורי תיאטרון חי , חיזיון משתנה לא רק של אנשים אלא הבתים, הקשקושים על הקירות וכל מה שקורה אצלנו ברחובות.

ברחוב לבונטין, מישהו צייר באחרונה על הקירות האחוריים של קולנוע עצמון לשעבר. הרחוב עצמו מוזנח, ממול לציור ישנו הבנין העזוב שהיה פעם בנין קולנוע ואחר אולם הופעות כעת הוא מוזנח מטונף ויש שמועות שנמכר למישהו, אך לא עושה רושם שקורה שם משהו.

על הקיר ברחוב לבונטין

ביום שני השבוע, ירדתי להדר ואת עיניי תפסה שורה מבריקה של בובים של חלונות ראווה. ציינתי שהם בובים

מסדר ה'בובים' ברחוב הרצל

כי לא היו ביניהן דמויות נשיות. בעל החנות הנמצאת בשיפוצים, הסביר למישהו שבדיוק שאל אותו היכן ה'גברות'?  שהעמדת בובות נשיות בחוץ הינה בעייתית, אנשים נוגעים בהן ומעירים הערות 'לא יפות' , בבובים לא נוגעים. זה מעורר מחשבות ואולי נשמע דומה מדי למצב בחיים ?

בעל החנות ראה אותי מצלמת מייד ביקש להצטרף לתמונה ושאל 'היכן זה יתפרסם?', עושה רושם שאנשים כיום רגילים כבר יותר לכך שמצלמים הרבה.

כך הם נראים מהגב

כך שמתי לב לשורה המענינת

לפני כחודש בקרנו בתל אביב, לארוחה משפחתית , שבת בצהריים הרחובות היו כמעט ריקים, ראינו את הבנין היפה  לשעבר של 'בית מושב זקנים', של תל אביב

בנין 'בית מושב זקנים'

הבנין מוזנח, ולכאב לבי ראיתי שעל מרפסת הכניסה שלו נמצאת מישהי שיכלה לגור בפנים אם לרשויות העיר היה אכפת מספיק לשפץ את הבנין.

למה היא לא יכולה לגור בפנים?

ליד המקום שבו החנינו את המכונית ראינו בין הבתים מתקן כלשהו שלא היה ברור מהו בדיוק. אך נראה היה לי שהינו עטוף ומוגן יותא מאשר האשה המסכנה.

הגדלה של החפץ הלא מזוהה שניצב בין הבנינים

בנינים וחפצים מוגנים היטב

ביום שלישי שוב ירדתי להדר, החנות ממנה הוצאו הבובים עדיין בשיפוצים. הפעם בעל החנות קיבץ אותם בצד השני של המדרכה וכן הוסיף בובים מחומר לא מבריק.

כך עמדו הבובים ביום ג ברחוב

הבובים ביום ג