בכל יום שואה מראים את הטלאי הגרמני ועליו הכתובת Jude זה הטלאי שכולנו רגילים לראות ומקשרים עם השואה. אך בכל ארץ או לפחות בכל אזור לשוני, היה טלאי מקומי עם שפת המקום. משום מה אין מרבים להראות או לדבר על כך. לעיתים אני תמהה אם זו שכחה או אולי נוחיות לארצות שבהן דברו שפות אחרות אך לא התנהגו אחרת. בהדגשת והבלטת הטלאי הגרמני כאילו הוא היחידי, מורידים חלק מהאשמה של העמים השותפים לרצח. יש ארצות שבהן היהודים נאלצו לענוד סיכה עם אות מקומית.
סיכת 'טלאי' קרואטית
סיכה זו הנה בקרואטית , היא נענדה על ידי חמתי או חמי לפני שברחו מקרואטיה להונגריה ב1940 ומצאנוה בביתם לאחר פטירתם. הסיכה עשויה פח דק וצבועה בצבע. האות הינה האות הראשונה של השם הקרואטי ליהודי.
על הטלאי ההולנדי היה כתוב Jood ואני זוכרת את היום שאמי אחזה אותו בידה, עם סימני קפול בשוליו ותפרים פרומים. היא התבוננה בו ארוכות, ואני הבטתי בשקט. אחר כך החזירה אותו לשקית נייר וטמנה בארון ליד צרור התמונות. בפעם אחרת שמעתי אותה מסבירה למישהי שהיא תפרה את הטלאי על המעיל, כמו כולם , אבל מהר מאד הורידה אותו וזה עזר לה להינצל.
לימים כשמצאתי את המכתבים והתמונות מצאתי גם את הטלאי שלה, טלאי בהולנדית כמו אלו שעונדות דודותי -אחיותיה בטי ומרים בנות 17 ו19 כמה חודשים לפני שנרצחו באושוויץ. הן ידעו שהן דודות, אך לא הספקנו להכיר.
דודותי עם טלאי בהולנדית והטלאי של אמי
