עוד בגן הילדים שרנו בשמחה…את שירו של חיים נחמן ביאליק
מי יצילנו מרעב? / מי יאכילנו לחם רב? / ומי ישקנו כוס חלב? /
למי תודה, למי ברכה? – לעבודה ולמלאכה!
מי ייתן לנו כסות בקור? / ומי בחושך ייתן אור? / מי יעל מים מן הבור?
למי תודה, למי ברכה? – לעבודה ולמלאכה!
ומי נטע עצים בגן,/ לפרי ולצל, כל מין וזן, / ובשדות זרע דגן?
למי תודה, למי ברכה? – לעבודה ולמלאכה!
מי הכין לנו פינת גג, / גדר לגן, לכרם סייג,/ ומי טרח ומי דאג / לכבוד שבת, לכבוד החג?
למי תודה, למי ברכה? – לעבודה ולמלאכה!
על כן נעבוד, על כן נעמול / תמיד בכל ימי החול, / כבד העול, נעים העול! / ובעת הפנאי נשיר בקול
שירי תודה, שירי ברכה – לעבודה ולמלאכה!
למדנו כל מלאכה, למדנו לעבוד בגן, למדנו שיש להתפרנס מעשייה ולא מ'עסקי אויר ' / ה'לופט געשעפטן'. שני סביי היו אנשי רוח אך התפרנסו ביגיע כפיים ועבודה קשה, מה שלא הפריע להם לקרוא ספר ומאמרים להיות פעילי ציבור, ובעלי תחביבים תרבותיים. לצערנו לא כל החברה בארץ נושאת בנטל ולכן כל העובדים והעמלים עובדים קשה מדי, כי הם מפרנסים את עצמם ואת האחרים.
לא מזמן, שלחה לי חברה את הפרסום הזה ואני שמחה להראותו כאן ודי לחכימא ברמיזא
זה נורא כמה שהתרחקנו מכך … מספיק לבחון את מספר הנרשמים ללימודי MBA , משפטים, שיווק, תקשורת, מול מספר הנרשמים באקדמיה ללימודי הנדסה ומדעים. וכמובן את היעלמות בתי הספר המקצועיים / הטכניים. למזלנו – העליה הגדולה מבריה"מ לשעבר , מילאה (זמנית וחלקית בלבד) את החוסר . מדינה שתתבסס על "עסקי אוויר" לא תשרוד!