את אמנית הסיבים האורגת והסורגת חיה מאירוביץ מירושלים, הכרתי בגלל שספרו לי שהיא צחקה. במסיבה אצל מכרה, ב-1985 הכרתי את אירנה ביכונסקי שספרה לי שלקראת יציאתה לגמלאות, חפשה חוג ללמוד משהו, טלפנה ל'שנקר' ושם שאלוה אילו מלאכות היא יודעת, כשהשיבה שאינה יודעת אף מלאכה, הציעו לה ללמוד אריגה, פרצתי בצחוק גדול. אירנה הגיבה ב"גם חיה מאירוביץ מ'האגודה הירושלמית למלאכת מחשבת בחוט' צחקה כך כששמעה זאת!". מיד בקשתי את כתובתה של חיה וכתבתי לה מכתב, הצטרפתי לאגודה הירושלמית שנהגה להפגש פעם בחודש באגף הנוער של מוזיאון ישראל לשמיעת הרצאות ושיתוף נסיון יצירה.אני מתכוננת בקרוב לראיין את חיה ולכתוב על שנותיה כאורגת ועל האגודה הירושלמית ואכתוב על כך.
חיה היא חברה קרובה מאז אותו מכתב. חיה נוהגת לשלוח כל שנה 'ברכת שנה טובה' שאותה היא אורגת או סורגת בעצמה. כמובן ששמרתי את הברכות הללו במקום בטוח, כל כך בטוח שאיני מוצאת את רובן. לשמחתי לאחרונה מצאתי חבילה אחת של הברכות האלו, סברתי שרגע לפני שנכנס לשיגרת השנה החדשה נתענג על הברכות של חיה.
איפה יש עוד אנשים כאלה? מחכה לראיון.
That's my mom!
יהי זיכרה ברוך