שמלה בת 30 מתעדכנת

את שמלת הג'ינס הזו באורך מקסי, המכופתרת מקדימה לכל אורכה  קניתי ב1991, אמי הייתה אז חולת סרטן, כדי לשחרר לחץ, למדתי פעם בשבוע קורס השתלמות בצביעת בדים באורנים,  באמצע הייתה מלחמת המפרץ הראשונה וישבנו בחדרים סגורים חודש, בפעם הראשונה שירדתי להדר, קניתי לי את השמלה למעין נחמה.

לבשתי אותה המון היא טובה כמו שהיא לקיץ ועם תוספת חולצה וגרביים היא טובה לעונות המעבר.נסעתי אתה לחוץ לארץ. בקיצור שמלה אהובה. מדי פעם כשנפל אחד מהכפתורים המקוריים, תפרתי במקומו כפתור בצבע אחר מצנצנת הכפתורים הישנים  מה שהוסיף משהו לשמלה החד-גוונית.

בסוף הקיץ האחרון ראיתי שקיפולי הבד בפתח הצוואר ובפתחי הזרועות התבלו ואף היו מקומות שהתחילו להתפורר. מכיון שבשנים האחרונות, התחלתי להוסיף לבגדי חצאי שרוולים, תיקנתי פתחי צואר וקיצרתי כמה מהם. הבנתי שהגיע תור שמלת הגינס למיחזור משביח.

הכנתי יריעת בד משאריות בדים קטנות שיש בהן גוונים של כחול ואדום, מהבד הזה חתכתי שני שרוולים שיגיען עד למרפקים שלי, שני כיסים וכן פיסת בד ארוכה וצרה לכיסוי פתח הצואר.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות סיבים, אמנות שלי, כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.