חולצה סרוגה בת 33

השבוע לבשתי חולצה סרוגה [=סוודר] מאד אהובה עלי, מצמר חום מחליף גוונים. להפתעתי גיליתי שקצהו של אחד השרוולים התבלה קצת ואצטרך כמובן לתקנו. זוהי חולצה ישנה, למעשה זהו הסריג  הראשון שסרגתי בסגנון 'רגלן', מלמעלה למטה בלי תפרים כשכולו יחידה אחת. אז כנראה שכבר  אין לי שום שארית לתקנו ואצטרך למצוא פתרון אחר. חיפשתי במחברות העבודה שלי ומצאתי שסרגתי אותו בינואר 1981 לבשתיו 33 שנים, לא רע בכלל.

פעם היינו פורמות סוודרים שהתבלו או נמאסו עלינו וסורגות מהחוט משהו חדש. כיום אין מרבים לעשות זאת ומחפשים פתרונות חדשים. למשל פירוק לחלקים סרוגים ושילובם למשהו אחר, מכונת תפירה שיש לה זיגזג 3 צעדים מאפשרים להפוך גם סריגים לקטעים שאפשר לתפור כאילו היו בד בלי לחשוש מכך שהשוליים יפרמו.

עוד לפני שסרגתי סוודר זה, התחלתי לתהות למה אנחנו סורגות קטעים של סוודרים ואחר תופרות אותם זה לזה. תמהתי למה איננו סורגות בחתיכה אחת. זכרתי שראיתי דוגמאות של בגדי תינוקות שנסרגים ללא תפרים אז למה אי אפשר לסרוג כך למבוגרים? כששאלתי מסביבי היו תשובות של 'אי אפשר', 'לא חשבנו על זה' וכולי , התשובה ההגיונית היחידה היתה ש'במקרה כזה נצטרך לסחוב לכל מקום את כל הסריג בהתהוותו'.

אמי כן לימדה אותי שכאשר סורגים סוודר 'רגלן', כדאי לסרוג את השרוולים, הגב והחלק[ים] הקדמי[ים] עד לגובה הבית השחי ואז להוריד 3-4 עיניים מכל צד להשחיל על מסרגה עגולה את החלקים ולסרוג כלפי מעלה את קטע הלבבית בחתיכה אחת ולהוריד עיניים כמו שעשינו בסריגת החלקים בנפרד, אלא שבמקרה זה, חסכנו את התפירה [שלא תמיד יוצאת נאה ] של פסי הרגלן וכל ההורדות יושבות בצורה נאה זו מול זו.

באותה תקופה סרגנו אפודות [חסרות שרוולים] , שבהן הורדנו עיניים הדרגתית בבית השחי, הורדנו 4 בשורה ראשונה , 3 בשורה שניה ועוד עין אחת בכל שורה משלושת השורות הבאות,  שזה היה בעצם אותה הורדת עיניים שעשינו עבור הכנסת שרוול בסוודר. אך יום אחד חשבתי למה לסרוג 'פתח זרוע' לשרוול שלא יוכנס? הורדתי 10 עיניים בבת אחת משני צידי גב האפודה שסרגתי, ואח"כ סרגתי הכל ישר עד להורדת הכתף. עשיתי אותו הדבר בחלק הקדמי והאפודה והיא ישבה מצוין.

בשלב הבא כבר סרגתי אפודה מקדימה הורדתי את עיני מפתח היד ואחר פתחתי פתח לצואר, סרגתי באורך מתאים, שבתי והעליתי את העיניים וסרגתי כלפי מטה את הגב. האפודה הזו נראתה כצעיף מלבני עם חור מרובע באמצעיתו.   ככה לאט לאט לימדתי את עצמי לחבר עוד ועוד חלקים תוך כדי סריגה כך שלא אזדקק לתפרים.

למדתי לאט לאט מנסיוני שאפשר לסרוג סוודר בחתיכה אחת ללא תפרים. סרגתי הרבה פריטים והתחלתי לשאול את עצמי מדוע איני יכולה לסרגם ביחידה אחת? התפרים נראו לי מלאכה מיותרת לחלוטין.

בתחילת שנת 1981 קבלתי את הספר הנפלא של מרגרט יוברט בו היא מסבירה ומראה את החישובים השונים שעשתה וכך השתלמתי והשלמתי את הבנתי כיצד יוצריפ סוודר ללא תפרים. ואז סרגתי את חולצת הסוודר  שעדיין הולמת אותי היא חמה ונעימה לכן אתקן את קצה השרוול בצורה בלתי נראית.

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, ממצלמתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.