דיונים על כביסה

השבוע בקבוצת ה'פייסבוק' 'מתלבשות על נובמבר', קבוצה של נשים שמנסות להגביר את המודעות לאי זריקת בגדים אחרי מעט לבישות, ולקניה או החלפה אפשרית בחנויות יד שניה או עם מכרות.  כתבה מישהי שאלה בעניני כביסה והיו תשובות מענינותומגוונות על הנושא.

הבוקר החלטתי להודות לכולן ולהסביר למה שמחתי בדיון. וזה מה שפרסמתי שם.

הדיון על הכביסה מאד שימח אותי. כיון שהוא א' ב' של תחזוקת בגדים. בדור שלי עוד כבסנו בידיים על לוחות של פח מגולוון. הרתיחו את רוב הכביסה. אחר שפשפו בידיים על לוחות הפח. ותלו על לוחות הפח. אנחנו גם עוד עימלנו חלקים שונים של הבגד.אחר קבלנו מכונות שרק כיבסו וסחטנו בידיים, ורק כשכבר הייתי בצבא, אמי קבלה מכונה שגם סוחטת !!! בצבא עימלנו את הכותפות ואת הצווארון של החולצות. בשלנו עמילן תפוחי אדמה וזו הייתה תורה שלמה לקבל כותפות וצווארונים נוקשים בלי כתמים.. רק אחרי השירות שלי התחילו להשתמש בעמילן שהיה יותר נוח לעבודה. היו לנו גם מעט בגדים. ורובנו לבשנו סינרים בזמן עבודת הבית [עזרנו לאמא או במשק] או בזמן בישול. סוד לא קטן אני עדיין עושה את מלאכות הבי,. הבישול ועוד כשאני לובשת סינור. סינורים חוסכים המון כביסה של בגדים , הם מגינים על הבגדים. את הסינורים אני לרוב תופרת מבגדים ישנים. חיינו גם בתרבות ששנה אחת תופרים או מקבלים בגדי שבת , שאותם לבשו רק בשבת וחג. שנה או שנתיים לאחר מכן אלו הפכו בגדי יום יום [לא היו מדים בבית הספר]. ואמי למשל הפכה את בגדי היום יום כשהתישנו לבגדי בית. לקח לי המון שנים להתרגל לכך שאותם בגדים טובים גם וגם. אגב מי שמזיעה על בגד עדיף לא רק לאוורר ולתלות בארון. זה שהריח התנדף אינו אומר שהחומציות אינה ממשיכה להרוס את המקום שהיה לח. הויקטוריאניים לא כבסו הרבה , אבל חלק מבגדיהם, חפתים צווארונים , לעיתים שרוולים שלמים אפשר היה לנתק מגוף הבגד וככה יכלו לכבס רק את אותם חלקי בגד שמתלכלכים מאד. תודה לכולן על פתיחת דיון רציני וחשוב.

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, מלאכת מחשבת, תדמית מדומיינת, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.