מלחמת העולם השלישית -או מלחמת הקורונה

עוד אין למלחמה הזו שם, יש תחושה שזו מלחמת עולם, אלא שהפעם במקום להילחם אלו באלו, אנשי העולם נלחמים בוירוס ביחד. זו מלחמת עולם כי הוירוס תוקף ללא משוא פנים ללא הבדל מין או גזע. יש לו אמנם העדפה לפגוע במה שנקרא פעם זקנים, והיום נקרא הגיל השלישי. וככה לאחר תקופה שהדור שלנו  נחשבנו בחלקנו [המאושרים בינינו ] הדור שמטייל, שהולך להרצאות, עושה ספורט ונהנה מהחיים וחלקנו שידו לא הייתה משגת היה חי לא טוב וכל מיני מבצעים -רק בימי חג -דאגו לקשישים שאין ידם משגת. כעת כולנו צריכים להישאר בבית שלא נחשף לוירוס הזה שכנראה לא מחבב זקנים.

במדינתנו כבר עברנו ימי סגר במלחמות שונות,  במלחמת המפרץ הראשונה היינו צמודים לחדרים , במלחמת לבנון השניה ישבנו 40 ימים בבית והתגוננו מרקטות. [אגב היייתה אז הרבה יותר משמעת, כנראה כי גם אנשי הממשלה הראו יותר משמעת וכבוד לחוק]. כיום הממשלה מזלזלת ומבזה חוקים ובתי משפט, אז מדוע שהציבור יהיה ממושמע?

תושבי עוטף עזה כבר חיים שנים עם פרקי הסגרים או שעות של הסתגרות בחדרי הבטחון שלהם.

אני שייכת לקבוצת האנשים שנולדו במלחמת העולם השניה ואחר גדלתי בזמנים שבהם חיינו בצנעה עם מה שהיה לנו. הורינו בישלו אוכל מצוין מ'הכמעט כלום'. התלבשנו מהמעט שיכלנו לקנות ועשינו חדש ממה שהיה לנו.

בכתה ג' וד' אני זוכרת שבשיעור בישול בבית הספר, הכנו עוגות מבטטות, כי הייה עדיין מעט סוכר, מיץ הכינו מריבת פטל שהוסיפו לה מים. קציצות הכינו מדג פילה שהוסיפו לו המון לחם וגדלנו לתפארת.

ברגבה עדיין כבסו במכבסה של המושב השיתופי לכולם, היה צריך לסמן כל פריט בסימן רקום, לשם כך חילקו לכל 2 משפחות סליל חוטי רקמה צבעוניים אחד  [1] כל כמה חודשים. יש לי עדיין מפת שולחן ישנה ,לבנה שאמי הביאה מחו"ל ועליה בין עוד סימנים גם מספרנו במכבסה.

חברה מארץ אחרת התלוננה בפני על הצורך להיות בהסגר, ועוד יותר על כל שכולם מטלפנים ושולחים לה הודעות עידוד, הזכרתי לה שאצלנו יש נסיון בסגר…ואמרתי לה שאנו כולנו [גם היא] בסגר לוקסוס, יש לנו כל צרכינו הגשמיים. בעולם שיש בו פליטים חסרי בית. אגב איך קורה שאצלנו בחדשות בכלל לא מתיחסים ללקורה בגבול טורקיה -יון?

בין הבעיות הפוליטיות המקומיות שלנו לבין המלחמה הזו שאינה מבחינה בין ימין לשמאל. אנו צריכים לאזור עצמנו  ולהיות ,פעילים כל אחד ואחת כיכולתו. .

אחרי הרבה קריאה על החומר החלטתי הבוקר לתפור לנו מסכות. קבלתי גיזרה מבת דודתי רבקה. וראיתי סרטונים. חברה טובה שקבלה ממני שאריות פלנל שמהן תפרה כיסויים למגן הראש של נכדתה, תפרה מהשאריות שנותרו לה מסכות רעיון מצוין. מלבד זה אני סורגת, תופרת, קוראת, כותבת ומקווה לטוב.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, מלאכת מחשבת, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.