כותנת חדשה עם שיפור ותיקונים חשובים.

לפני שנה שמתי לב שכותנות השינה החורפיות שלי שכולן כבר תוקנו ושופצו והינן כבר מבוגרות בנות 30 וחלקן אף יותר. הגיעו לקצה הדרך. הפלנל כבר בלוי ודקיק, והן אינן מחממות. חיפשתי פלנל חדש, לא היה הרבה מבחר, אבל קניתי פלנל כותנה 100%, [עשיתי מבחן שריפת קצה בחנות]. תפרתי  2 ותוך כדי תפירה חשבתי שתמיד קר לי באיזור הצוואר ושאולי כדאי לשנות את פתח הצוואר. גזרתי פס ברוחב 14 סמ משארית הפלנל, באורך של פתח הצוואר הרגיל שתמיד הכנתי לי. תפרתי מצד אחד השארתי פתח לגומי, קפלתי ותפרתי שוב. השחלתי לתוך הבד המקופל הזה גומי שיעבור לי בנוחות מעל לראש.  איך לא חשבתי על זה קודם? כעת גם לצווארי שאינו מכוסה בשמיכה, חם ונעים והקור אינו חודר לשם.

פתח צוואר ישן

הרעיון החדש לפתח הצוואר

באחד מטיולי בהדר, ראיתי בחנות שארית פלנל נוספת -קצה גליל שתמיד נמכר בזול. ולפני כשבוע חתכתי לי כותנת נוספת.  הקטרקט בעין קצת מפריע לעבוד, אז אני כעת תופרת בבקרים, ובעיקר קושרת חוטים לאור הבוקר. [למרות שיש לי מנורות טובות בחדר העבודה] . הכנתי אותה כבר עם הרעיון החדש שלי למפתח הצואר. הפעם גם הארכתי את קצות השרוולים וגם קפלתי שם את הבד שיהיה יותר חם.  משאריות הסגול הארכתי שרוולים של משהו אחר.

כיון שהמכונה כבר מושחלת עם חוט סגול, סיימתי עוד משהו שרציתי לתקן עם חוט סגול.

אחרי זה השחלתי חוט לבן. תיקון ראשון, חיזוק הבד שמצפה את קרשון הגיהוץ לשרוולים. הבד שעמו נמכר התבלה וגם לא היה מרופד. הוספתי שכבה משארית פלנל, חידשתי את שולי הבד והקרשון יהיה שוב שימושי.

השחלתי גומי לכמה תחתונים, ומכנסי טריקו. תיקנתי ביד כמה תפרים שעמדו להיפתח. מדדתי חצאית קיצית שכובסה וגוהצה, אבל אני מרגישה שהיא תצטרך לעבור שינוי, אז היא הועברה ארון.

המשכתי בגימור בתפירת יד על המעיל שהיה כותנת הפיסות וכעת הפך למעיל נוסף. זה לוקח זמן, אבל איני ממהרת, אני אסיים אותו לאט.

לפני הרבה שנים אמי , תפרה לי חצאית וגלימה מבד אנגלי ארוג כפול. החצאית כבר אינה בשימוש, היא הייתה צרה ולא היה בד לשנות אותה. אז הפכה למשהו אחר. את הגלימה הפסקתי ללבוש, איני יודעת למה?. היא הייתה תלויה בארון הרבה זמן. חשבתי שכבר אינה מתאימה לי. הרהרתי אולי למכור אותה אצל מכרה שיש לה חנות  במרשתת  של בגדים יד שניה. שוחחתי עמה על הנושא ותוך שיחה, חשבתי למה לא לשוב ולנסות ללבוש אותה. מדדתי ואני מרגישה שאפשר לשוב וללבוש אותה.

סיימתי עיבוד בצעיפון שסיימתי לחברה.  עשיתי את מלאכות הבית הרגילות. כתבתי קצת כאן ןתיקנתי עוד משהו בקצרמר בויקיפדיה. זה היה יום טוב! אפשר להגיד שלום ל2019, אנא קחי עמך את כח העצב והאסונות והבלבולים החברתיים. צופה בברכה ותקווה ל2020, המספר הזה נראה כה יפה שאני באמת מקווה שתהיה זו שנה טובה יותר לכולם, לאנשים, לחיות ולכדור הארץ.

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, משפחוגרפיה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.