מבצע הצרה

זה מבצע רציני, מאד. הוא דורש תוכנית, מדידות. מחשבה…..וגם קצת הסבר. ההצרה היא של בגדים. כולנו מחונכים בשנים האחרונות לשמור על משקל גוף סביר, על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית.  האמת, שאינני עושה דיאטה או רצה קילומטרים, ממש לא אך אני אוהבת לללכת הרבה ברגל. הגיאוגרפיה של חיפה, מלאה בעליות וירידות. רחובות תלולים והמוני מדרגות, אין זה פלא שמחיפה יצאו כמה וכמה מלכות יופי.

בחיי כל אשה יש זמנים של התרחבות ושל היצרות, מסיבות ביולגיות שונות.  אבל יש עוד אירועי חיים שגורמים לעיתים לשינוי הרגלים ועמם שינויי מידות לא תמיד רצויים או מוגזמים קצת.  לפני כשנתיים וחצי דרכתי לא נכון באיזה חור במדרכה והברך עשתה לי צרות צרורות. טיפול פיזיותרפי ארוך והרבה פחות הליכה. שינו את מידותי מעט. לפני שנה וחצי הברך החלימה ואני שבתי ללכת ולטייל בתענוג בעירנו היפה. בכלל לא חשבתי על מידותי [בעיקר אחרי שרופא אחד הסביר לי 'שזה קורה בגילך!'] .  התחלתי לשנות בגדים כלומר לתפור ולסרוג לעצמי במידות מעט יותר גדולות מאשר קודם. עם ריפוי הברך, שבתי ללכת והנה הרגשתי שבגדים שונים מתחילים פשוט להיות רחבים מדי, חלקם אף נפלו למטה . כשחצאית אחת גולשת למטה, מניחים שאולי הגומי שלה התבלה, כשכל הבגדים שיש גומי במותניהם  גולשים אז זה סימן שרזיתי.

שלב ראשון זו מדידה קפדנית של מידותי וכתיבתן במחברת שבה אני כותבת, מחשבת ורושמת את תהליכי יצירת הבגדים שלי תמיד. שלב שני הוא נטילת כל בגד מהארון, להיעמד לפני המראה להתבונן היטב ולהחליט, אם צריך שינוי? והאם כדאי להשקיע זמן בשינוי כזה?. אם לא שווה לשנות אותו כבגד, אז אולי אפשר להפכו לציפית, כרית או לתיק וכולי ? אז מעבירים את הבגד לערימה אחת.  ואם שווה לשנות את הבגד, הוא מועבר לערימה שניה.

לפעמים שינוי קטן, מספיק תפר קטנציק פה או כפתור נוסף שם והכל בסדר. לפעמים  צריך תיקון יותר גדול. ואז מתחיל תהליך יצירתי שבו אני חושבת, משרבטת על ניר תולה את הבגד על קולב ומחברת אליו בסיכות פיסות בד שונות. בקיצור נהנית.

השמלה הראשונה שמדדתי, היתה שמלת פשתן סגולה חסרת שרוולים, נעימה מאד לקיץ. לבשתיה הפוך וסימנתי בעזרת סיכות את מקומות ההצרה. הורדתי אותה ותפרתי. והנה כבר בגד אחד מונח עלי היטב.

החצאית והחולצה שבכר לא נשאו חן בעיני.

אחר מדדתי חולצה וחצאית שתפרתי כצמד ללבשם יחד. לבשתים כך כשלוש שנים ולא הייתי מרוצה. החלטתי שאת החולצה אצר ומהחצאית איצור שמלה. היות ובחצאית היה רק פס אחד צר מבד החולצה לא חשבתי שכדאי לפרום את החולצה ולשלבה בחצאית. אי לכך התחלתי לחפש שאריות ישנות שתספקנה לתפירת לבבית ושרוולון . חיפשתי בעיקר  בד שצבעו כהה 'לפלפל' קצת את הבד הבהיר כמעט אנמי של החצאית. מצאתי משהו מתאים תפרתי את הלבבית והשרוולון וכמנהג ימינו הצטלמתי עם זה, אך חסר לי משהו. אספתי ממש קרעים של הבדים הכהים שמהם יצרתי את הלבבית תפרתי פס ושילבתי אותו קצת מעל לאימרת השמלה, כעת זה נראה כמו שרציתי.   בינתיים טרם נגעתי בחולצה. היא יכולה לחכות.

 

השמלה גמורה אבל 'חסר לי משהו!'

עוד פס משאריות כהות מעל לשוליים וכעת היא מושלמת

התכוונתי לכתוב כאן על עוד תיקונים , אלא שמכונת התפירה שלי, בת ה30 שנה. התחילה לעשות בעיות, וכנראה שאי אפשר לתקנה. כלומר 'תיקנו' אבל התיקון לא צלח. אז אמשיך לעת עתה ב'תיקוני יד' שונים. ואפרסם ברשומות נוספות לאן הגעתי.

השאריות של השאריות מהן הרכבתי את הלבבית השרוולונים ופס הקישוט

נב לשם הסקרנות חשבתי על המילה הצרה……במילון 'מילה במילה', היא מוגדרת כ' הדחסה, הידוק, הקטנה,  חיבור, כיווץ, לחיצה, צימוד, ציפוף, צמצום [הפחתה]  והיפוכה הרחבה.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות ישראלית, כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על מבצע הצרה

  1. מאת אילה רז‏:

    אני לא מצרה או מרחיבה בגדים. במשך השנים צברתי מספיק פרטי לבוש שמתאימים לי בכל מידה. ובכלל אני אוהבת ליצור בגדים חדשים אבל לא אוהבת לתקן בגדים ישנים. אבל את, מרים, צריכה לשמש דוגמא למיחזור ושימור הסביבה וכל הכבוד לך.

    • מאת mirjam‏:

      אילה יקרה, גם אני אוהבת חדש, אפילו 'חטאתי' השנה בקניית שתי שמלות חדשות. אך אני מאד נהנית לשוב ולהשתמש בבגדים הישנים.כאשר הבדים עוד במצב טוב וליצור מהם משהו חדש. וגם לא מזיק כמובן לאקולוגיה, שאני יוצרת חדש מישן. זה חלק מההויה הזהותית שלי. שנה טובה לך ושכולנו ניהנה מיצירה ובריאות.

  2. מאת תמי‏:

    כל כך נהניתי מהרשומה הזו! מהנושא, מתשומת הלב שאת מקדישה לדברים, מהאזכורים של חיפה, מהאופן שבו זה מזכיר את סבתי ז"ל ואת אמי, תבדל"א. ומהתמונות – כיף לראות את האשה מאחורי הבלוג וכמובן מהיצירתיות בכתיבה ובתפירה! תודה על הכל 🙂

    • מאת mirjam‏:

      שלום תמי, גמר חתימה טובה. ראשית תודה על התגובה החביבה, ואחר אני רוצה להתנצל, כי שבתי וקראתי את מה שכתבתי ושומו שמיים, גיליתי שהיו לי שגיאות הדפסה במה שכתבתי , אז סליחה בפני מי שכבר קראה. תיקנתי מהר את הבושה. נחמד מאד שנהנית, יש דברים בחיי שאני סבורה שנחמד לחלוק עם אחרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.