קסנטיפה היתה בסדר גמור

לפני הרבה שנים, תוך כדי ויכוח תרבותי לחלוטין עם מכר אחד, הוא הטיח בי :" את קסנטיפה!". לא האמנתי שהוא אמר זאת ושאלתיו ב למה הוא מתכוון, והוא אישר לי שהוא חושב שאני ממש לא נחמדה. האמת היא שזה די הצחיק אותי, הלכתי הביתה  זכרתי את הרצאותיו של מורנו בתיכון על סוקרטס 'המסכן' [לדברי המורה] שהיה תקוע עם אשה רעה.

התישבתי וכתבתי את השיר הזה   והבאתי אותו למכרנו.

המנון לקסנטיפה
קסנטיפה המסכנה, היתה לדראון,
כי בגלל שיקול מוטעה, נישאה לגאון.
חשבה, שאיש חכם יהיה לה גם ידיד,
אך למעשה עם הצרות, לבד היתה תמיד.
כי האדון תמיד בחוץ, מדבר וגם נואם,
וקסנטיפה לבדה, ילד חולה תנחם.
את הקניות הנקיון הכל עשתה לבד,
במשך כל השנים, הוא לא הושיט אף יד.
ואם לפעמים מבלי כוחות, היא קצת עזרה בקשה,
מיד הרעים לה האדון: “ איזו אשה קשה! “.
וכך עצלן מושבע, ניצל את כתיבתו,
כדי להתבטל וקבל עולם להשמיץ את זוגתו.
ולמעשה יש להודות, כי מבלי קסנטיפה,
לא היה לו זמן לגאון, להתפלסף אפילו טיפה.
22 ספטמבר 1985

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, תדמית מדומיינת, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על קסנטיפה היתה בסדר גמור

  1. מאת רבקה פרידלנדר‏:

    אוהבת!!!! נהדר! וגם אני שמעתי שבעצם כל הסיפור על קסנטיפה הוא עלילת שווא…

  2. מאת אריאלה‏:

    לא כל הנוצץ -זהב
    ואל תסתכל בקנקן אלא בתוכו.

להגיב על אריאלה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.