חלום הסנדלים הכחולים

סוף סוף אחרי 3 שנות חיפוש מצאתי לי זוג סנדלים כחולים ! זה וודאי נראה לאנשים מצחיק כי בחלונות הראווה ראיתי סנדלים כחולים אבל לא כאלו שיתאימו לי, לחלקם היו סוליות גבוהות מדי או צרות מדי, בחלקם הרצועות הן רק ליופי ויש סכנה שהנועלת תפול מהם ולאחרים היו רצועות גסות מדי שגם גרדו כשניסיתי 'איך הן מרגישות?'.  אך לפני זמן מה עברתי ליד חלון ראווה בהדר וה'סנדלים שלי' חייכו אלי. כחולים, עם רצועות מסודרות בצורה הגיונית, עם סוליות בגובה הנכון. נכנסתי לחנות הצבעתי עליהן, מדדתי ולקחתי אותן, כל כך התלהבתי ששכחתי לשאול כמה הן עולות, ולכן הופתעתי שמחירן סביר מאד.  למחרת הקניה היה לנו  מזג אוויר 'אנגלי' [סגרירי , קרירי וגשמים זעירים] אך עבורי כבר התחיל האביב.

חלום הסנדלים הכחולים, התחיל אצלי בערך לפני 3 שנים, ככל שהעשרתי את מלתחתי בשמלות וחצאיות [חלקן ממוחזרות מבגדם ישנים] עם גווני ג'ינס, התחלתי גם לחלום  על סנדלים מתאימים. מוזר כי שנים רבות מאד הסתפקתי בסנדלים חומים או שחורים ועוד זוג [חגיגי] לבן, אז מה קרה?

רובנו גדלנו עם ספורי נעליים, אילה רז כתבה בבלוג שלה על הנעליים האדומות http://ayalaraz.com/2011/01/17/%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/

יש לי סנדלים אדומים שאותם קניתי לפני כשנתיים,  אחרי שנקרעו והתבלו השחורים שהיו לי הרבה שנים והסנדלר אמר שכבר אי אפשר לתקנם. נכון גם שבחלק מחצאיות ושמלות הקיץ שלי יש קוים או משבצות אדומות, כך שהרצון לחידוש השתלב עם משהו שנראה הגיוני.

למרות שסנדלים  נפוצים מאד בארצנו וביתר הארצות החמות, אנו רואים פחות אגדות עליהם מאשר על נעליים.  אמנם לאחרונה נתקלתי בתרגום עברי של סינדרלה שנקרא 'סנדל הזכוכית' , מה פתאום סנדל? היא הלכה לנשף בארמון עם סנדל? הצצתי רגע במקור אנגלי ?… ואו! איך לא זכרתי באנגלית היא בכלל נעלה נעל בית =slipper ! או אולי כפכף ?  כנראה שאני זוכרת את הסרט של דיסני ששם היא נעלה נעל אלגנטית עם עקבים גבוהים מזכוכית כיאות לגברת שיוצאת לנשף.

יכול להיות שחלום הסנדלים הכחולים נובע ממשהו שהוטבע בנו בילדותנו. חברה טובה שלי לבושה תמיד בהידור מעודן, נעליה החורפיות והקיציות תמיד תואמות את צבעי בגדיה. זכרתי שיש לה מנעלים בצבעי ירוק וסגול, אך כשספרתי לה על סנדלי החדשים, היא ציינה שיש לה גם מנעלים בצבעי בורדו וטורקיז. היא הזכירה לי שפעם חונכנו  שיש לנעול נעל תואמת לתיק לא רק בצבע אלא גם בחומר. לי נדמה שפעם אפילו אמרו לי שגם הכפפות צריכות להיות מאותו החומר. יש לי זכרון עמום על סבתי, שאיבדה כפפה אחת [תואמת תיק ונעליים] עומדת באיזהשהו אירוע 'מאד רשמי' עם הכפפה האחת אחוזה בידה כך שיחשבו שהיא מחזיקה בזוג.

יתכן שחברתי צודקת ששאיפתי  לנעול סנדל כחול מותאם לבגדי הכחולים באה מתוך החינוך הלז? הרי זה היה  מזמן ומושגינו על לבוש והנעלה השתנו לחלוטין. כמו שהשתנו מושגינו על 'לבוש נאות'. יש כיום חופש לבוש  וכל אחד/ת  יכול/ה ללבוש מה שהוא/היא רוצה , חופשי לגמרי או מדים- פוליטיים ארגוניים או אופנתיים.

בעודי כותבת ומהרהרת בעניני מנעלים שמתי לב למשהו מענין ,ברוב השפות מתקן המנעלים נקרא 'יוצר נעליים'= Shoe maker. בעברית הוא נקרא סנדלר, מילה שמופיעה כבר בספרות התלמודית אך מקורה הוא לטיני [Sandalarius] אפשר להניח שהיא הגיעה אלינו יחד עם סוחרים או צבאות רומיים. ובמקורותינו מופיע רבי יוחנן הסנדלר. אנו נועלים נעליים וגם נועלים סנדלים.  סנדל הוא אורירי ונוח ונותן חופש נשימה לרגל, אז מדוע העיריות שסוגרות מכונית שחנתה במקום אסור, קוראות לתהליך הנעילה סינדול המכונית?.

הצצתי רגע לדף של האקדמיה ללשון העברית

http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/31101201.aspx

סנדל בלועזית הינו סנדל, ואילו הנעל יש לה שם אחר, במילון אבן שושן גיליתי שכפפה או כסיה נקראות נעל יד. הסנדל הפך להיות חלק מ'מדי' או תלבושת הצבר, או החלוץ.  בכמה ספרי תלבושות קראתי שגם במהפכה הצרפתית חלק מה'מהפכנים' נעלו סנדלים שטוחים עם רצועות מצטלבות , לפעמים אדומות. נעילת הסנדל ה'פשוט' היווה מעין היפוך להידור המוגזם של האצולה.

ציור של זאב רבן לעתון תנועת 'תורה ועבודה' סלוניקי 1934

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, כללי, תדמית מדומיינת, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על חלום הסנדלים הכחולים

  1. מאת אילה רז‏:

    על נעליים אפשר לכתוב עד בלי די. לפני כמה שנים השתתפתי בכתיבה לספר שיצא בהוצאת ברג בשם Jews and Shoes, העורכת היתה עדנה נחשון. אני כתבתי (באנגלית) על נעליים כמודל לשיוויון בתקופת הישוב. היה לי מעניין מאוד לגלות שבאמצעות הנעליים האחידות והסנדלים האחידים, הצליחו לצמצם את הפער התרבותי בין הישוב הותיק לעולים החדשים.
    תודה רבה על שהזכרת את הבלוג שלי ואת הרשומה על הנעליים האדומות, שהיא למיטב זכרוני הרשומה הראשונה שעליה הגבת בבלוג שלי ומאז נוצר הקשר בינינו.

    • מאת mirjam‏:

      אילה שלום, את יודעת שבכלל לא חשבתי על ה'פן המשווה', שהיה לנעילת הסנדלים. זה פשוט נראה כל כך טבעי לנעול אותם ולא היה הרבה מבחר. תודה על תוספת זו לרשומתי. כמובן שהזכרתי את רשומתך היא היתה מאלפת ןמהנה. אני סבורה שגיליתי את הבלוג שלך, בזכות הכבשה הסרוגה!!!
      ומאז אני נהנית לקרא את בלוגך. ותודה שאת מבקרת בשלי ומעשירה את ידיעותנו. מרים

  2. מאת Pam‏:

    Many moons ago, I used to match my gloves to my shoe colour.

    • מאת mirjam‏:

      Pam' aren"t you a bit too young to have lived at the time this was Done??? . but having said that ,don`t you find that having lost all those `fashion restrictions and laws make our lives easier on one side . but sometimes harder as we have to break our minds to think more about how and what to wear?
      mirjam `

  3. מאת אריאלה‏:

    כתבה מרחיבת דעת. הבעיה שלי היא למצוא סנדל נוח (לי). כאשר סנדל מבחינתי הוא לא כפכף אלא פתוח האצבעות וסגור עם רצועה בחלק האחורי,שטוח,ללא תפר שמציק.כמו הנסיכה על העדשה .לעתים רחוקות (פעם בכמה שנים) אני מוצאת כזה שעונה על ה"דרישות".מאוד מתסכל.
    שמחה שמצאת .

    • מאת mirjam‏:

      בקר טוב אריאלה. תודה על המחמאה, אני סבורה שיש לי עוד הרבה ללמוד על הנושא הזה, אך בינתיים חוגגת את מציאת זוג הסנדלים הטוב. תיאורך ל'מהו הסנדל הנוח לך', די תואם את שלי. לא נעשה פה פרסומת, אך אני יכולה לכתוב לך באופן פרטי את שם היצרן והחנות שבה מצאתי את הסנדלים הללו. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.