סממני הרב- תרבותיות האירופית או למי מותר לכסות את הראש?

כבר שנים אני עוקבת אחר סממן תרבותי מענין, מטפחות הראש ההולכות וגדלות של הדתיות המתקצנת בעיקר המוסלמית באירופה, להוותנו יש גם בקרבנו כמה מתקצנים ההולכים ואורזים את הנשים ביותר ויותר שכבות. זה קורה בו בזמן שבאירופה יותר ויותר יהודים עם כיסוי ראש, מותקפים ומוטרדים לרוב דווקא על ידי אנשים שמכסים את ראשיהן של נשות הקהילות שלהם. עלי לציין שאני לא מבינה ומגנה את הקיצונים אצלנו שמעליבים בני וסממני דתות אחרות.

לא התבוננתי בתוכנית ששודרה לפני כמה זמן על הקבוצה הקיצונית יהודית בקנדה, הספיקה לי הפרסומת המוקדמת של התוכנית שבה  נראו ילדות בתלבושות נזירות קטנות, נמלטות מהמצלמה אל בין השיחים. שלל זכרונות חזותיים עלו בראשי, והחזק מביניהם היה ספר שקראנו בילדותנו "שני רעים יצאו לדרך" מאת ימימה טשרנוביץ ומירה לובה".  הילד יעקב שעלה ארצה לאחר השואה, חובר לצבר אילן ושב לפולניה למצוא את אחותו חנה'לה שנמצאת במנזר. אחד מ'שיאי' הספר הוא בלילה שבו אילן ויעקב, מתארחים בפנסיון המנזר, ויוצאים להוציא את חנה'לה. מהומה גדולה מתעוררת במנזר ונזירות רצות אחרי ה'שדים'.

'מדד המטפחות', עלה בראשי לפני כ12-14 שנים, כשבהמלצת בני אורי, עליתי למרשתת והתחלתי לקרא קבוצות דיון, העוסקות בסיבים וטקסטילים. כמה גברות נהלו דיון על 'שיבת מטפחות הראש לאופנה' מבחינה כלכלית- אקולוגית. מומחים שונים המליצו בין יתר ההצעות להנמיך ולהפחית חימום ביתי ומוסדי ולשוב ולהתלבש ביותר שכבות. פן נוסף בדיון היה  סוציולוגי-תרבותי. מישהי עם שם מזרח תיכוני , הצטרפה לדיון והודיעה לנו: "שבקרוב אנשאללה כל נשות אירופה ה…….[מילה שלא נשתמש בה כאן], תתלבשנה בצניעות, וכי זו תחילת השלטון המוסלמי על אירופה".

כמה שנים אחרי זה, שמעתי וקראתי על ויכוחים ציבוריים באירופה לגבי מטפחות הראש ההולכות וגדלות על ראשי נשים מוסלמיות באירופה. בדיונים שונים הצטרפו גם אירגונים נוצריים אדוקים שבהחלט הסכימו עם כך שיש לכסות יותר את הבנות, להאריך חצאיות להרחיב מכנסיים וכדומה. בשהותי באירופה, התבוננתי רבות בתוכניות טלויזיה עם דיונים אלה. בעיתונים אפשר היה לקרא מכתבי קוראות/ים שהתלוננו שלא נוח להן/ם עם רופאות ואחיות מוסלמיות שאי אפשר לראות את שיערן או חלק מפניהן. כיהודיה, שרגילה בכך שגברים מסורתיים ודתיים מכסים את ראשם ונשים מסורתיות גם הן מכסות באופנים שונים את שערן, התחלתי לחשוב על תרבות המטפחות, שבתי וקראתי מאמרים שונים על השימוש במטפחות וצעיפים לאורך ההיסטוריה, ניסיתי להבין מה הגורמים ל'כעס' האירופי בנידון. היה לי ויכוח עם כמה מקרובי שטענו שבאירופה המוסלמיות צריכות להוריד את המטפחות ולטענת כמה מהם: "ש'אף אחד בעולם כבר לא מכסה את ראשו מטעמי דת' הזכרתי להם שהאפיפיור תמיד מכסה את ראשו בכיפה יפה עם כפתור באמצע".

כשאנו מתבוננים על תלבושות 'מסורתיות אירופיות' יש שימוש בכיסוי ראש גברי ונשי ומטפחות וצעיפים לצורכי חימום הגוף והראש ולצורכי זיהוי קבוצתי, מעמדי ולאומי.

בתחילת הסתיו שעבר נתקלתי על המרשתת בפרסומת הבאה של רשת חנויות ההולנדית HEMA

HEMA verkoopt hoofddoek: traditioneel en lekker makkelijk

במודעה הם מציעים 'מטפחת ראש ללא סיכות', גמישה ומתאימה תמיד!  'דגם בסיסי' ב9.95 אירו ודגם שאפשר לקשור ב13.50 אירו.  במאמר שנלווה למודעה מסופר שזו הפעם הראשונה שרשת 'המה' מוכרת מטפחות. שהן נמכרות בשני דגמים ה'מסורתי' וה'נוח'  לטענת החברה הם הוסיפו את הדגם הנוח 'כי לבישת המטפחת המסורתית גוזלת מהנשים המוסלמיות הרבה זמן' והדגם הנוח קל ומהיר ללבישה ללא צורך בסיכות וזה מתאים ל'פילוסופיה [כך במקור] של החנות להקל את חיי הלקוחות' . בהמשך המאמר מסופר שאותה רשת בסניף חנט [Gent] בלגיה, הסתבכה בכך שלא הסכימו לקבל לעבודה בחורה מוסלמית אם היא תלבש מטפחת בעבודה. טענת מנהל הסניף היתה 'שהם רוצים אוירה ניטראלית בחנות ואינם מרשים כל גילוי חיצוני דתי לעובדיהם, צלבים, מטפחות ראש וכיפות אין מקומם על ראשי העובדים בחנות' לבסוף הורשתה העובדת ללבוש את המטפחת במחסן החנות. בתוך המאמר גם כתוב שרשת 'המה' מפתחת ומוכרת מוצרים שנראה שלקוחות רבים יהיו מעונינים בהם.   המאמר מוסיף ומספר שבהולנד אין שום בעיה כי המטפחות מוכרות כחלק מ'מדי העובדות' בחנויות.

http://www.metronieuws.nl/nieuws/hema-verkoopt-hoofddoek-traditioneel-en-lekker-makkelijk/SrZlit!w91dAnGycZJo

דו-חודשון 1956 Handwerken

בשנות ה1950, עדיין ראו בכל מקום באירופה גברים עם מגבעות, ונשים עם כובעים קישוטיים, זה נחשב מקובל ומהוגן לצאת חבוש בכובע לרחוב.

בדו-חודשון מלאכת היד Handwerken שהפך אחר כך לAriadne,  הדפיסו ברוב החוברות הוראות סריגה וצינורה ליצירת כובעי גברות מהוגנים.

אני זוכרת את סבתי עם כובע חמוד ואפילו אני כילדה שיחקתי ברחוב עם כובע .

אני נוסעת על 'קורקינט' עם כובע 1948

 

סבתי סופי כהן עם כובע , פנלו 1948

 

הרבה פעמים, נחשב שיער האשה כבעייתי =כלומר כ'פיתוי' לגברים, היו תקופות שבהן שיער האשה נאסף ברשתות. כשהייתי ילדה היתה לאמי במגירה, רשת שיער מצמר אדום, עם סרט, כיון שהיה לה שיער קצר, לא הבנתי מה זה בדיוק והיא ספרה שלבשה זאת בתקופת מלחמת העולם השניה. לימים שבה אופנה רשתות השיער, ובעתון Libelle  הופיעו הוראות צינורה ואני הכנתי לי כמה וכמה רשתות בשלל צבעים.

רשת שיער קטנה מצונרת והוראות העשייה של שתי הרשתות

 

גברת עם צעיף 'מעמעם' פנים ושיער סגנון 'יוגנדשטיל' 1900-9

 

 

 

 

בחלק מארצות אירופה, יש כיום נסיונות לחוקק חוקים נגד כיסויי ראש שונים, בטענה שאלו סממנים דתיים שאין להם מקום בדמוקרטיות האירופיות. באיזור שלנו אנו רואים כיסויי ראש שהפכו גם להצהרה פוליטית. אירופה עברה דרך ארוכה מכיסוי טוטאלי של גוף האשה לחוסר כל איסור. בשנות ה1980, עדיין היו שלטים בפתחי מסעדות שאסרו כניסה ללא עניבה לבחורים, וגוף עליון חשוף מדי או חולצות שקופות לבחורות. שלטים אלו נעלמו מהעין.

על המרשתת אפשר לראות כיום אתרים שמוכרים כל מיני 'כיסויי ראש נשיים ' שמסתירים כל שערה עם הוראות איך ללבוש את הכיסויים הללו.

אז מהי בדיוק הרב תרבותיות? התרת איסורים על חלק מהאנשים?

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, מלאכת מחשבת, תדמית מדומיינת, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על סממני הרב- תרבותיות האירופית או למי מותר לכסות את הראש?

להגיב על אריאלה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.