כוס, ינשוף, תנשמת, ושאר ציפורים חכמות

כמו יתר הילדים ברגבה עבדתי וטיילתי הרבה בשדות.   יום אחד מצאנו  בבנין הבאר שהיה בשדה עליו  בנוי כיום הקניון הענקי, כוס עם כנף פצועה. אספתי אותו לתוך הסוודר שלי והלכתי לחבר משק שידע לחבוש כל חיה פגועה. היום אני יודעת שקוראים למין זה 'כוס חרבות'. קבלתי הסבר איך לטפל בו, והושבתי אותו ליד הבית בתוך ארגז תנובה.

http://www.yardbirdsil.info/daf/little%20owl/little%20owl.htm

מהר מאד הפך הכוס לבן לוויתי, מכיוון שלא יכל לעוף היה מדלג מהארגז על ידי, מטפס עד לכתפי וכך היינו מטיילים יחדו. הרבה פעמים הלכתי אתו לרפת או לבור הסילו למצוא תולעים למזונו. הוא חי עמנו כשנתיים ואז יום אחד עף מכתפי למרום.  לעיתים רחוקות  כשהייתי מטיילת בחוץ הוא היה נוחת פתאום על כתפי, יושב קצת מנקר את אוזני כמו שנהג, עד שעזבנו את רגבה.

משפחת הינשופים הם ציפורים קסומות, מבנה גופן המאופין במעין פנים גדולות עם עיניים חדות המביטות ישר לפניך, גרם לאנשים ליחס להן כוחות מאגיים עלומים. פילוסופים צויירו הרבה פעמים עם ינשוף לידם. דמות פניהן גם מזכירות לעיתים פני אדם ממושקף ועל כן מלומד.

בישראל נפוץ פעם ספר ילדים בשם 'טיל אולנשפיגל' . שבו מסופר על מעין ליצן קונדסי העוסק בכל מיני תעלולים שמרגיזים מבוגרים. כשקבלתי אות לידי די השתוממתי כי אני הכרתי את הגירסה ההולנדית של ספר על דמות בעלת שם דומה, מאת צרלס דה קוסטר Charles De Coster ושם טיל הינו גיבור מלחמת השחרור של ההולנדים והפלמים הפרוטסטנטים משלטון הספרדים הקטוליים. פירוש השם בהולנדית הינו ראי הינשופים' ואחד מידידי אבי בלשן הולנדי ידוע טען שזה מסמל את היותו של הגיבור אדם ערמומי ורב תחבולות. לאור העובדה שבטקסט ההולנדי יש עוד שמות בעלי משמעויות סמליות,כמו למשל גודזאק =שק טוב  יכול להיות שהצדק עמו.

לימים ראיתי את התירגום העברי של אברהם שלונסקי שקרא לספר "מעשה טיל אולנשפיגל ולמה גודזק, לספר כל עלילותיהם רבות השעשועים העוז והתהלה אשר עוללו בארץ פלאנדרן ושאר המקומות" הוצאת ספרית הפועלים 1949. איכשהו יצא שהגיעו לידי באותו הזמן בדיוק הנוסחים ההולנדי-פלמי, האנגלי והגרמני. אז ניסיתי לקרא במקביל את הספר בארבע השפות. זו היתה חוויה מאלפת, להבין את הבעיות והקשיים של מתרגמים. וכיצד תרבות המתרגם או השפה אליהו הוא מתרגם יכולה להשפיע על האופן שבו זה יהיה כתוב.  אגב כיודעת הולנדית הייתי אני חושבת שצריך לכתוב 'אוילנשפיחל'   ו'חודזאק'.

צורתם המיוחדת של ציפורי משפחת הינשופים, הפכה אותם לדמות מאד קלה ליצירת צעצועים, ציורים, רקמות וכדומה. גם אני חטאתי ברקימה והטלאה של דמותם המקסימה לעצמי ולחברות, מהן שאוספות דמויות ינשופים ומהן שזה מתאים לאישיותן.

ינשופיים שרקמתי לפני המון שנים

מתנה לחברה אוספת ינשופים

לאחר שנים של אמונות תפלות וחוסר הבנה של חשיבות הציפורים הללו לטבע ולמחזור החיים, למדו כעת שכדאי לטפח אותן ואף בונים להם תיבות קינון בכל רחבי הארץ.

http://www.birds.org.il/743-he/birding-israel.aspx#paragraph_3

בסביבתנו יש כמה וכמה ינשופים, ולעיתים בלילות אני שומעת את קולותיהם. מדי  פעם נוחת  ינשוף על שיח גדול ליד אחד מחלונותינו ואני מתבוננת בו בשקט.

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אמנות ישראלית, אמנות סיבים, אמנות שלי, כללי, מלאכת מחשבת, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות על כוס, ינשוף, תנשמת, ושאר ציפורים חכמות

  1. מאת מאיה רינגל‏:

    היי מרים, מאד אהבתי ונהנתי ממה שכתבת כאן. רק תמשיכי. תענוג.

  2. מאת אריאלה‏:

    קיבלתי את הספר בתרגומו העברי של שלונסקי מהדורת 1949.עוד משימה שעומדת לפני- להתעמק בקריאתו.

    • מאת mirjam‏:

      אריאלה זהו ספר מ ק ס י ם , מבחינה לשונית, הרי זהו שלונסקי!!! ומבחינת הספור. לכל שם יש משמעות לשונית, רק ששלונסקי לצערנו לא ידע הולנדית/פלמית ולכן את זה פספס. מרים

  3. מאת רבקה פרידלנדר‏:

    אני עם מאיה, מאד אהבתי ומאד נהניתי. עולם החיות מדהים ומעניין תמיד. תודה

  4. מאת אילה רז‏:

    ממשפחת הציפורים הזאת אני הכי אוהבת את הינשוף ובמיוחד את הינשוף מ"פו הדב" של א. א. מילן, הספר הכי אהוב עלי בספריה בתרגום לעברית של ו. ישראלית וא. ד. שפירא (תשכ"א )

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.