עוד רקמות ששבתי ומצאתי

באמת איני יודעת, מדוע הטמנתי מפיות אלו בארון יחד עם בגדי החורף שעבר, סביר יותר שעשיתי זאת כבר לפני כמה שנים. אבל כעת כשנפלו לידיי, נהניתי לשוב ולהתבונן בהן ולחשוב מה לעשות עמן? אם אפשר ורצוי? כמה מהן מפות שרקמה אמי, משהו שרקמתי אני וכמה שנרקמו על ידי סבתו של בעלי יוליה קליין.   אמי ואבי החורג נהלו בנהריה חנות כלי סדקית ומכרו שם גם מפות מוכנות  לרקמה. מפות אלו נקנו בירושליים,

פינת מפה שרקמה אמי, כמו כן צינרה אימרת תחרה

פינת מפה שאני רקמתי בתקופת התיכון

 

 

 

 

 

אצל זוג מבוגר דובר יידיש. שחיו בבית קטן וחשוך, בשכונה ענייה. הם גרו בחדר אחד ועבדו ויצרו את המפות בחדר השני. פעם בכמה חודשים היו נוסעים לירושליים להביא מפות. כמה פעמים נסעתי גם אני, וכשלמדתי בירושליים, היה זה תפקידי, להביא את המפות. הזוג הנחמד תמיד שמחו לבואי, הכינו לי תה 'מתוק צוקר', כפית של היימלשה ריבה וגם פרוסת עוגה שנשארה משבת. הם הראו לי איך הם מייצרים את המפות, היו להם גלילי בד שוני צבע ומרקם. הם חתכו חלק מגליל הבד ופרשו חלק זה על השולחן והדקו היטב את היריעה בנעצים לשולי השולחן. אחר כך הניחו את הניירות עם הדוגמאות על הבד, עד שהיה מלא. דוגמאות הנייר היו במידות של מפות או מפיות עם ציורים קטנים של זרי פרחים, ברבורים, נסיכה, מיני פירות וכולי. כל דוגמא היתה מחוררת במחט על כל פס ופס. אחרי שנירות כיסו את כל הבד הניחו עליהם כמה מוטות עץ שלא יזוזו ממקומם. אז בעל הבית לקח צרור של בד שבתוכו היו סמרטוטים, טבל את הצרור בקערה עם אבקה כחולה מעורבת בבנזין, והידק את הצרור, על הדוגמאות המצוירות והמחוררות. ה'צבע' חלחל דרך החורים והעביר את הדוגמא לבד. כשנגמרה ה'צביעה', הורידו את הניירות וחתכו מהבד מפות ומפיות שונות, הניחו לייבוש וזהו. אמי נוסף על יתר עיסוקיה, כל הזמן רקמה מפות, לשימוש הבית ולמתנות. כמוה גם אני הרביתי לרקום.

יוליה קליין אמה של חמתי אילנה ברוק, היתה אשה פעלתנית, כשלא בישלה,תיקנה, תפרה או רקמה בידיה. קטעי סדינים וציפיות הפכו אצלה למפיות יפות, שאותן סיימה עם רקמות תחרה מסביב. בשתי המפיות להלן, היא השתמשה בשילוב של סרט זיגזג מוכן וחוט רקמה ליצירת מסגרת נאה למפית 'פשוטה'.

פרח חינני ומסגרת יפה מאד , יוליה קליין

 

מפית מסדין ישן ממחוזר , יוליה קליין

מפיות לסל הלחם

מפיות רקומות הן קלות לעשייה ומהוות לעיתים תוספת נחמדה לארוחה, לפני שנים רקמתי מפיות אלו כדי להניחם בתחתית סל הלחם. בד גבינה גס חתוך לעיגול עם סרט אלכסון לגימור השוליים ותוספת צבע ורקמה קטנטונת במרכז.

עד כמה שזה נראה מוזר, מפיות כאלו יכולות לשמח את עינינו ולהוסיף טיפת חגיגיות לשולחן.

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, כללי, מלאכת מחשבת, משפחוגרפיה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על עוד רקמות ששבתי ומצאתי

  1. מאת אילה רז‏:

    המשפחתולוגיה שלך והקשר בין הדורות במשפחה המורחבת מפתיעים אותי כל פעם מחדש

    • מאת mirjam‏:

      תודה אילה חביבה, אני פשוט סקרנית ותמיד שאלתי שאלות, כל אספתי הרבה סיפורים וגם אגרתי זכרונות רוויי חוטים ובדים. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.