ההשראה ליד ביתנו

אני תוהה לפעמים, מהו המקור ליצירות של אמנים? מהי הסביבה שבה גדלו? והיכן חיו בבגרותם?. כיצד השפיעה הסביבה הביתית והנוף שמסביב על חושי הצבע והבנת הצורות שלהם ועל היכולת אחר כך להעביר צבע וצורה ליצירות האמנות?. הרי ברור לנו שמי שגדל בשפלה יהיה פחות חשוף לצורה השונה ששוכני הרים רואים את הנמצא מסביבם. השוכן לחופי ים או אגם רואה דברים אחרת מיושבי ההר וכולי. אני יודעת שחלק מהצורות שבהן התבטאתי ביצירותי, בא ממגורי על הר והאפשרות היום יומית שלי לראות חלקים שונים בנוף שלנו או בנינים שונים מנקודות מבט שונות.למשל בעבודה "עיניים להם ולא יראו", ההסתכלות על השדות מושפעת מהצורה שבה אנו רואים בזמן הליכה ונסיעה על ההר את השדות למרגלותיו.   http://fibersiv.net/misc/eyes.html

הרבה פעמים, אחרי שאני קוראת תיאורים עיתונאיים או ספרותיים על חיי אמנים מפורסמים שואלת את עצמי:"האם באמת יש צורך לדור בכפר דייגים או על שולי הר ירקרק כדי ליצור אמנות?, או להבדיל באיזה מרתף דחוס או עליית גג קרה וקפואה מעל רובע עני ומלא מסכנים?"

בקר של מרץ 2012

מה רע בהתרשמות רגילה יום יומית של מה שקורה מסביב לבית הרגיל?,  ויצירה מתוך הסביבה הקרובה? האם דמיון היוצר מוגבל אם הוא לא נסע לפריז או לריויירה הצרפתית? אני מאמינה שמי שיש בו/ה את הצורך ליצור י/תיצור  מתוך נפשו/ה. אני אוהבת מאד לתעד את סביבתי, את מה שאני רואה מחלונות ביתי תוך כדי עיסוקים שונים.

מסביב לביתנו יש המון ציפורים, כל בקר אני מתעוררת למשמע ציפורהרמוניה, וגם בלי להשתדל אני רואה את מעשיהן. שמנו בחוץ קערות מים וציפורים רבות מגיעות לשתות ולהתרחץ וחלקן מזמרות לנו שירי תודה. גם חתולים, קיפודים, חלזונות ולעיתים גירית שותים מהקערות. אני מנסה לצלם אותם אך עלי להודות שעד שאני פותחת את המצלמה שתייני ומתרחצי המים מסתלקים. אני מקווה שאוכל לצלם 'סרטון' קטן של הציפורים המתרחצות ומזמרות תוך כדי כך.

כל בקר כשעוד חשוך, קצת לפני שהשמש מפציעה, יושב עורב אחד על אנטנת השכנים ומחכה לשמש.

העורב שמצפה כל בקר לזריחת השמש

אני רואה אותו כבר כמה שנים, כל שחר הוא נמצא שם בכל מזג אויר. הוא נראה כצללית, השבוע סוף סוף הצלחתי לצלם אותו. עם עליית השמש מופיעה להקה שלמה של עורבים, אך מספרם אינו קבוע בימי סגריר מופיעים רק 4 או 5, בימים חמים ויבשים מופיעה קבוצה גדולה יותר. וכעת גילוי נאות, בילדותי הזדמן לי פעמיים לאסוף עורב פצוע ולגדלו עד שיחלים, כך שיש לי חיבה גדולה לעורבים. אוזניי קשובות לקולותיהם, צופה בהליכותיהם וקראתי הרבה חומר על אורחות חייהם, תבונתם ופסיכולוגיית הגשטאלט שלהם ועוד.

שיחת להקה יומית של תור הבית המצוי

על גגותינו מתרוצצות והומות גם להקה גדולה של יונים מזן התור האפור וכמה וכמה זוגות של צוצלות. בשעות הצהרים, היונים נפגשות לשיחה יומית על אותה האנטנה שעליה יושבים העורבים בבקר.  היונים לשלשו על הכביסה הנקיה שלי, עד שבעצת חברה תליתי דיסק [שיצא משימוש] על חבל כך שיתנדנד מעל לכביסה, זה הפסיק את העניין. ההוכחה שזה אכן פועל באה כשהחבל השתפשף והדיסק נפל, תוך יומיים שוב 'קישטה' לשלשת את כביסתי, שבתי ותליתי את הדיסק ושוב לא סבלתי מכך.המהום היונים נשמע כל היום מכל צד, לעומת זאת הצוצלות הרבה יותר שקטות, בעונה המתאימה הן מחפשות מקום מתאים להטלה, כל זוית או דמוי מיכל מספק אותן, הן מניחות כמה גבעולים ומספר עשבים ומטילות את שתי הביצים שלהן. היא דוגרת רב היום והוא מחליף אותה לרבע שעה שתוכל לאכול למתוח כנפים וכדומה, באופן מפתיע אחרי כ12 דקות הוא מתעצבן ודואג וממקורו הציפורי שבדרך כלל שקט, יוצאים צפצופי זעקה לזוגתו ש'תחזור כבר לשבת על הביצים'.

צוצלת נחה על עץ רימון בשלכת

זוג צוצלות על עץ תמר

 

 

 

 

 

על ההר בסביבתנו יש פרחים עונתיים, בזמני בניה וסלילת כבישים אספו כמה שכנים בצלי פרחי בר שנחפרו על ידי הטרקטורים ושתלו אותם בגינות ולצדי הרחוב. וכך אנו נהנים לראותם פורחים בכל מיני פינות לא צפויות.

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות ישראלית, אמנות שלי, כללי, ממצלמתי, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על ההשראה ליד ביתנו

  1. מאת אילה רז‏:

    אני מאמינה שהסביבה הקרובה שלך- מספקת לך גירויים בשפע לכתיבה. לא צריך לגור על פסגת הר או ליד אגם כחול בשביל לחוות דברים ולמצוא להם ביטוי בכתיבה. גם אני מוצאת "סיפורים" רבים בד' אמותי.

    • מאת mirjam‏:

      אילה, אני כל פעם שמחה שאנו חושבות בכיוון שווה. וסביבתך שלך כבר מסקרנת אותי מהתמונות שהראית והסיפורונים שכתבת ! מרים

  2. מאת עירית יציב‏:

    מסכימה לחלוטין. יודעת בוודאות שעל היצירה שלי משפיעה הסביבה ובוודאי סביבת הילדות. את יכולה לקרוא על כך בקישור הבא http://bit.ly/zKrfXt

    • מאת mirjam‏:

      ברוכה הבאה עירית, דילגתי לכתובת שהוספת כאן והתלהבתי מאד, ככה אפשר ואולי צריך להתלבש!!! תענוג לעיניים ושמחה ללב.
      מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.