היידיש הנסתרת שאני לא מדברת

קראתי בשקיקה את "היברו פבלישינג קומפני" מאת מתן חרמוני, בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2011. מהספר עולים הדים של מוטל בן פיסי החזן, הרשלה ועוד כל מיני ספרים שקראנו בילדותנו. לא מזמן סיימתי לקרא את   The Yiddish Policemen Union מאת מיכאל שאבון, שגם שפתו כמו שפת ספרו של מתן חרמוני, מערבת Jargons כמו שהיתה אומרת טנטה גולדה [ד' עם סגול]. פרופ רות וייס [Ruth R. Wise] מנתחת בספרה The Modern Jewish Canon את הספרות היהודית המודרנית כספרות רב לשונית עם מכנה בסיסי תרבותי נפשי משותף, ומסבירה שיש 'שלוש שפות יהודיות' עברית, יידיש ולדינו.

טנטה  גולדה [ד' עם סגול], דודתה אחות- אמה של אמי,  דברה אתי בתערובת של פלמית ויידיש במבטא

אונקל שמיל וטנטה גולדה , ברוסל 1959

צרפתי, עם אמי דברה ביידיש או בצרפתית. בגיל 16 נסעתי לביקור משפחתי שהתחיל בהולנד,  סבי פיליפ כהן, ליווה אותי ברכבת  לברוסל אל טנטה גולדה ואונקל שמיל. כשהגענו לשם הופתעתי לשמוע שגם סבי ההולנדי יודע יידיש  מתובלת עם קצת הולנדית. הדודה קבלה אותנו במאור פנים ושולחן ערוך, לזוועת לבי היא הכינה 'רגל קרושה', סבי שראה את פני האומללות החליק את מנתי אל צלחתו.  ובילה את אחר הצהריים ליד אונקל שמיל, שהיה תופר פרוות.

בניגוד למה שקונות פרווה חושבות, המעילים לא תמיד עשויים מפרווה אחת שלמה. אונקל שמיל היה מגיע הביתה עם שק של קטעי פרווה, מאותו זן חיה. הוא פתח 'מסגרת מתיחה' גדולה מלבנית, על קרש מונח על רגלי-חמור מעץ. על השולחן הניח את קטעי הפרוות לאחר שבדק את כיוון השערות, קטע ליד קטע עד שהמלבן היה מלא. כעת הביט ובדק שכל השערות הולכות לאותו הכיוון, הניח קרש נוסף שכיסה את הכל, הידק היטב בצידי הקרש עם מלקחיים שיועדו לכך והפך את הקרש העליון למטה. שיחרר את הברגים והוריד את הקרש התחתון שהפך לעליון .  כל קטעי הפרווה שכבו כעת עם חלקם הפנימי חסר השערות כלפי מעלה. אונקל הלך לשתות תה עם מרמלדה עם הדודה, קשקש קצת ואמר:" alors    אנפאנגען ". השחיל כמה מחטים בעלות קופים גדולים בחוט עבה משוח במשהו שומני ענד אצבעונים קטומי ראש 2 על יד ימין ואחד על יד שמאל, הדליק רדיו והתישב לתפור קטע פרווה לקטע פרווה, תוך בדיקה מתמדת שהשער הולך באותו הכיוון.  ביום שהגענו סבי התישב לידו לשיחה, ראה בעיניו קטע שבו היתה שגיאה והצביע עליה, אונקל פרם את הקטע ותפר אותו מחדש בכיוון הנכון. לאחר התפירה מרחו משהו לח על כל העור מבפנים, מתחו עוד קצת את המסגרות והעמידו לייבוש ליד הקיר. אחר הגיע חבר של אונקל שמיל והם הורידו את הפרוות מן המסגרות גוללו אותן בסדיני בד גדולים והלכו להחזירם למי שצריך. אונקל שמיל ספר לי שמיריעות אלו גוזרים את המעילים ושאר בגדי הפרווה, את הקטעים שלא תופרים מחזירים שוב לתפירה ושיבוץ ליריעה גדולה אצל אנשים שכמותו. אגב אני אף פעם לא רציתי ללבוש מעיל פרווה.

עם פני ופישל על הטיילת בקנוקה 1959

 

אני עם טנטה גולדה , על הטילת בקנוקה 1959

לדודים היו חברים פני ופישל שהיה באותו המקצוע כמו אונקל שמיל, היתה להם בת שהיתה בערך בגילי וכשבוע לאחר שהגעתי,  נסענו לנופש בקנוקה Knokke, עיירת נופש על שפת הים. איני יודעת אם ראיתם סרטים על עיירות נופש אירופיות בשנות ה1950-60, קנוקה מתאימה בדיוק לתמונה זו. רחובות שלמים של בתי דירות, שכל ייעודם להיות מושכרים בקיץ, טנטה ואונקל שכרו דירה יחד עם חבריהם ואני ישנתי בחדר עם הילדה שלהם. ביום שהגענו טנטה ופישל סרקו את כל הקירות והעלימו את כל הצלובים שהיו תלויים בכל חדר לתוך ארון המעילים. בכל יום בצהריים עברו ברחובות עגלות שמכרו אוכל 'היימישער' כשר,  רמקולים שקולם נשמע עד לקומות העליונות הכריזו על: קוגל חם, צימס, הייסה זופה ושאר מאכלים עם שמות ישר משולם עליכם. רוב הנופשים היו יהודים מכל רחבי בלגיה או הולנד, כולם דברו בתערובת יידיש פלמית בנופך צרפתי . כל יום יצאנו לחוף

מכנסים קצרים לנופש בקנוקה 1959

להיות בין "גברודנא יודן אונד געבאקענער גויים" כמו שטנטה אמרה בשנינות. טנטה גולדה קנתה לי מכנסים קצרים אלגנטיים לכבוד החופשה. באחרונה החלטתי שאפשר כבר לפרקם לקטעי בד ולהתחלק עם חברות אמניות בבד היפה הזה.

 

אני לא מדברת יידיש, אני מבינה קצת יידיש, אמי אמרה שהוריה אסרו עליה ועל אחיותיה לדבר יידיש כדי שהגרמנית שלהן [שנחשבה לשפה חשובה שכל משכיל חיב לדעת] לא תתקלקל. אך היידיש הזו נמצאת שם ברקע. בין הניירות של אמי נמצאו בלדות ביידיש שכתב יעקב היישריק בן דוד של אמה, שניצל והגיע ארצה.על גב צילום ששלח אביה לארוסתו הוא כותב ביידיש וגם מתלוצץ במשחק מילים עברי על שמו קליין -קטונתי.

סבי דוד קליין שולח תמונה לארוסתו רגינה וקסמן וחותם קטונתי

 

בין הפריטים הבודדים שאמי ירשה מממשפחתה נמצא ספר ביידיש בכתב רשי. היא שמרה על הספר היטב. היידיש שלה היתה קולחת מטובלת במשלים ואנקדוטות, פה ושם התגלגלה מילה בעברית, כשם שבכל מקום אחר בעולם, התערבבו מילים מהרקע המקומי לתוך היידיש.  פעם כשתהיתי על כך אמרה שאביה קרא ליידיש 'שפה ספוגית'.

בין הניירות שירשתי מאמי נמצא גם גזיר עתון עם מודעת אבל לסבה מצד אמה,מ23 אפריל 1924 ' הערר געמיינדע-סעקרעטאר און ראטמאן נ.ע.  מרדכי אלעקסאנדער וואקסמאן', שם אמי מופיע שם בין השארים כאידא קליין, א ענקעלין.

בשנים האחרונות רכשתי לי מילון עברי -יידי  יידי -עברי  הוצאת ש.זק ירושלים,2003       ואני נהנית לקרא ולעיין בו.

יש ליידיש עוד תכונה מופלאה, והיא שאפשר לכתבה גם באותיות עבריות וגם באותיות לטיניות. לפני שנים קבלנו מתנה ממכר מאמריקה, שני עותקים מאותו הספר, "אן אפמאך מיט גאט" וויל איסנער    פעם באותיות עבריות ופעם באותיות לטיניות. נהניתי מאד לקרוא את שני הספרים בשני האיותים.

זה בצד זה -דף מהספר באיות עברי ודף מהספר באיות לטיני

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות יהודית, ארון הספרים האמנותי, כללי, משפחוגרפיה, ספרות יהודית, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על היידיש הנסתרת שאני לא מדברת

  1. מאת יוחאי רוזן‏:

    קשה לכתוב בעברית קנוקה…
    זאת אותה הקנוקה של הקזינו?
    http://www.tumblr.com/tagged/the-enchanted-realm

    • מאת mirjam‏:

      יוחאי, אתה צודק שקשה לכתוב את זה בעברית, כמעט כתבתי שני ק' בין הו' לה'. אבל הקשבתי לאיך שאני מבטאה זאת וכך כתבתי. אכן יש שם קזינו ווכל יום כשטיילנו על ה promenade עברנו לידו. אך לא נכנסנו אף פעם. מרים

להגיב על mirjam לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.