אמסטרדם – פרקים יהודיים

בימים אלה אני קוראת ספר על כיכר ואטרלופלאיין באמסטרדם

ואטרלופלאיין כמו שאני זוכרת אותה

Waterlooplein {centrum}, Evert Werkman , Met foto's va Zoltan Forrai, Ed van der Elsken, Kees, Scherer e.a.,  elsvier Amsterdam/Brussel, MCMLXXIX

הספר  יצא לאור בתקופה ששיפצו את הכיכר וחפרו רכבת תחתית דרכה, פינו והרסו חלקים ניכרים מה'רובע היהודי' ההיסטורי של אמסטרדם. אני זוכרת את הככר הזו ואת הליכתי לשם עם אמי או עם מטפלת בימי שוק, בעיקר נמשכתי למוכרי הציפורים בכלובים ולא פעם קניתי בדמי הממתקים שלי ציפור שאותה שחררתי מיד. גם לאחר שעלינו ארצה דברנו לעיתים על ככר זו. באחד מביקוריי אצל משפחה, דודתי לקחה אותי לשם, רצתה לקנות משהו מרוכל, והוא שאל אותה אם היא מקסיקנית, להפתעתי היא ענתה שכן ואז הוא אמר "שיתן לה הנחה יפה כמו שהוא לא נותן ל'רישעס פונים' ", לשאלתי הסבירה לי שלא נעים להגיד יהודי אז אומרים מקסיקני .  אמי גדלה באיזור וכאשר חברות שלה בקרו שמעתי על כל מיני תעלולים שהן עשו שם. כאשר אחרו לבית הספר היו טוענות שהרימו את הגשר [באמסטרדם הגשרים העתיקים מאד נמוכים וכאשר אוניות נכנסו לתעלות הרימו את הגשרים או סובבו אותם לאפשר מעבר] , לצערן באמצע התיכון אחד המורים עבר לגור לידן ורכב באופניו באותו המסלול ומאז לא יכלו לטעון שהגשר הורם.

לצורך הרחבת כבישים הורסים את 'הרחוב היהודי הרחב' Jodenbrees

רק בגיל מבוגר כשבאתי לביקור והלכתי יחד עם בן דוד להראות לו היכן גרתי והיכן נהגתי לטייל, קלטתי שגרתי למעשה בלב ה'רובע היהודי' לשעבר, קרוב למגורי סבי וסבתי הורי אמי שנרצחו בשואה, קרוב לבית הכנסת הספרדי , קרוב לתיאטרון היהודי ששם אספו את היהודים למשלוח, קרוב לכל נקודה עם היסטורה יהודית. כילדה לא הבנתי את המיוחדות של המקום הזה ואת הקרבה של דקות הליכה לכל מה שחשוב ויקר לילדותה של אמי שם.  על פי המפה של גוגל גרנו במרחק הליכה של 618 מטרים מהבית שבו אמי גדלה.  כשגרנו שם, אמי קנתה כלב גדול וכל בקר הוצאנו אותו לטיול ליד התעלה של רחובנו, עברנו גשרון לא גדול ונהנינו מהפרק הקטן שליד בית הכנסת הספרדי למרגלות פסל 'הסוור' שבנתה מרי אנדריסן [Mari Andriessen] לזכר 'שביתת פועלי הנמל של אמסטרדם כנגד גירושי הולנדים יהודים ושאינם יהודים' בפברואר 1941. אגב בן הדוד שליווה אותי בטיולי הינו מומחה למיפוי והיה מופתע כשהולכתי אותו ללא היסוס מבית לבית ממקום למקום תוך ציון מה היה בכל בנין בתקופה שגרתי שם… בית ספר לבנות עם מורות נזירות, בית ספר צבאי לבנים, מעבדות זימן לפיזיקה,מקום מגוריו של מילו אנשדט, [שם הסתתרו אחות ואח של אבי חלק מן המלחמה]  גן החיות, בית הצלב האדום שעל מדרגותיו ספרו לאנשים לאחר המלחמה על גורל משפחותיהם וכו"לי הרגליים זכרו את הדרכים.

ואטרלופליין רקימה משוכלת רקמה לישייה פט דה האן, חברת ילדות של אמי

בספר יש הרבה מאמרים תמונות וקריקטורות מפעם . בקצה אחד של הככר המרובעת, עומדת כנסיה קתולית שנבנתה ב1837עם שני מגדלי-פעמונים זהים, שנקראת כנסיית משה ואהרון = Mozes en Aaronkerk. כל מי ששאלתי כיצד ניתן שם כזה לכנסיה קתולית טען שזה התחיל כי היהודים כינו כך את צמד המגדלים ועל כן זה נדבק. ככר זו היתה האזור הראשון שבו גרו יהודים האנוסים פליטי האימפריה הספרדית באמסטרדם כבר ב-90- 1585 כשהאזור עוד נקרא רובע הפשפשים. אחר כך נוצר שם איזור שנקרא פינת היהודים [Joden hoek ] הככר גם נכללה באזור ה'גיטו' שסגרו הגרמנים באמסטרדם.

כדאי להסתכל היטב על הרקימה מימין, היא מראה את השוק כמו שאני זוכרת אותו. העבודה רקומה בסגנון הולנדי, כלומר אין כיסוי מילוי של הרקע. לישייה היתה החברה הראשונה של אמי באמסטרדם הן נשארו ידידות עד שאמי נפטרה.

בקטעי עיתונים הולנדיים מ1942, נקראים האזרחים לקנות מזון ואמצעי חימום כשבידיהם לא רק פנקסי התלושים אלא גם 'תעודות יוחסין'. העיתונים מלאים בסיפורי פשעים ותאונות, פריצות לחנויות מזון, גניבות של חומרי חימום [בעיקר פחם ועצים], מספרים על אנשים שנפלו מאופניהם ושברו רגלים. אך אין כמעט איזכור של יהודים, או מה שקורה להם. אך יש פרסומות שמזמינות את הבחורים ההולנדיים הצעירים להצטרף לצבא הגרמני כדי 'להגן על הערכים האירופיים'.  וכך לא ממש הופתעתי למצוא מסמך שהוצא על ידי מרשם התושבים של אמסטרדם, ב23 ביולי   1942 שמציין שסבי דוד קליין גר באמסטל 87, חיפשתי תמונות במרשתת וראיתי שבנו שם דירות יוקרתיות להשכרה. יש גם תמונות שמראות את הנוף ממול לבית.

ספר מענין אחר על אמסטרדם היה ה'גיטו שנעלם'   Het Verdwenen Ghetto, wandelingen door de Amsterdamse Jodenburt , Dr  J. Meier, Amsterdam , MCMXLVIII. דר' מאייר לוקח אותנו לטיול ברחובות הרובע היהודי לשעבר, הספר התחיל כסדרת מאמרים בשבועון  Nieuw Israelietisch Weekblad  ומרבה לצטט מרשימות הקהילה הפורטוגזית. בספר יש צילומים עתיקים ואנקדוטות היסטוריות, למשל הופתעתי לקרא שהשחקנית המפורסמת שרה ברנרדט נולדה בבמרתף אמסטרדמי למשפחה יהודית ענייה. הספר מתאר את בניית המוסדות היהודיים השונים ומועשר באיורים ציורים וצילומים מפעם.

כל מי שמתעניין בחיי הקהילה היהודית לדורותיה באמסטרדם מוזמן לקרא גם את… ' סוחר הקפה' מאת דיוויד ליס, רומן היסטורי שמתרחש בעיקר באמסטרדם.

פיקניק עם חברים 1949 בגן החיות

עם המטפלת שלי ביום קיצי 1949

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות סיבים, כללי, מלאכת מחשבת, משפחוגרפיה, ספרות יהודית, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על אמסטרדם – פרקים יהודיים

  1. עוד פוסט זכרונות מקסים שלך. תודה!
    עושה חשק לנסוע איתך לאמסטרדם (שעוד לא בקרתי בה) 🙂

    • מאת mirjam‏:

      תודה מיכל, בינתיים יש כל מיני כבישים מהירים ןבתים חדשים ויכול להיות מעניין. מי יודע אולי זה עוד יקרה…
      מרים

  2. מאת אילה רז‏:

    כל מה שאת מתארת, מתובל בהמון אהבה. ככה זה עם זכרונות. ממרחק של זמן הם נעשים יפים יותר ויקרים יותר.

    • מאת mirjam‏:

      מעניין אילה , שזו הרגשתך. אני לא בטוחה שזו אהבה למקום , יותר סקרנות לחבר קצוות, לסתום חורים ולהבין אירועים. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.