זו היתה פעם חצאית….

קניתי כמה לחמניות בחנות, והמוכרת שמכירה אותי שאלה אם היום התיק שלי מספיק גדול, השבתי שכן והיא ארזה את הלחמניות רק בשקית נייר. בחנות הבדים, התבונן המוכר בתיק שלי ואמר לזבנית:" ואו, יש לה עוד את הבד הזה משנות ה80 !" ואלי פנה ואמר "זה מחזיק לא רע, הבד הזה!", ספרתי לו שלפני שהבד הזה הפך לתיק הוא היה חצאית.

. לפעמים שואלים אותי מהיכן ה'שגעון הזה למיחזור' ואני עונה בכנות שכך גודלתי. אני גם חושבת שזה פיתח את הכושרים היצירתיים שלי. למדתי להסתכל על בגד ובעיני רוחי לראותו לא רק כצורה שלמה אלא כתצרף של חלקים שלכל אחד מהם צורה שונה וכך למדתי לחשוב איך אפשר ליצור מצורות אלו משהו חדש/שונה.

אנשים ציניים שונים, שאלו אותי לא פעם:" כיצד זה שעדיין אינני מיליונרית, אם טענותי שאני חוסכת בתפירה העצמית,במיחזור וחידוש בגדיי נכונות"?. לא הצלחתי להסביר להם שכסף שאינו יוצא מהכיס אינו נראה לעין, אך הוא בהחלט קיים וישנו. וכבר הפסקתי לדבר על הבעיות האקולוגיות שגם הן מרוויחות מכל דבר שאנו שבים ומשתמשים בו שוב ושוב, או מהחסכון בדלק כשאנו מתלבשים בבגדים נאותים לעונה ולא מקררים מדי בקיץ ומחממים מדי בחורף.

חברה ספרה לי השבוע על חידוש ומיחזור בגד ישן שלה למשהו חגיגי ומרהיב עין. שמחת היצירה שלה כל כל גדולה שהיא חשבה להזמין כמה חברות ממחזרות למסיבונת שבה נדגים בגדים כאלה. רעיון נהדר ואני כמובן אביא לשם כמה מיצירותי.

כבר ספרתי שדוד רבא שלי E [אליאס כהן] הוציא לאור עיתוני תפירה ומלאכת מחשבת, שבהם היו גם פינות לרעיונות מיחזור וחידוש בגדים ובדים. ברור מאליו שחלק מהרעיונות הללו השפיעו עלי והעשירו את ידיעותי בנושא. גם בעיתונים ישראליים נתנו מדי פעם רעיונות כאלו וכבר הזכרתי את ספרי הבנות שבהם היו פרקים עם עצות כאלה. ועם השנים גם מצאתי ספרים כאלה.

דף שבו העתקתי וחישבתי רעיונות לחידוש שמלה ישנה

אמי קראה ירחון נשים הולנדי מאד רציני Liebele שהוקדש בעיקר לעניני חינוך, כלכלת הבית, ספרות נשית,כמה בגדים או סוודרים עם  הוראות תפירה או סריגה וכולי. ולעיתים קרובות היו בו פינות עם רעיונות לעשייה, לא תמיד מענינים או אפשריים אצלנו בארץ, אך לפעמים הם נראו מעניינים. שנים רבות קראתי את הירחון אחרי אמי וממני הוא עבר לחברה שלה. כך שאם רציתי לשמור משהו הייתי צריכה להעתיק אותו ביד, לא היו אז מכונות העתקה! ואם היה ציור או איור שרטטתי גם אותו במחברתי. רק לאחר שנהייתי 'המקבלת האחרונה' של קוראות הירחון, יכלתי לגזור כל מה שנשא חן בעיני.  לצערי לא מצאתי את כל המחברות הללו עם הרישומים, [להוותי חלקן הושאלו ולא תמיד הושבו לי], אבל מצאתי כמה מהגזירים שגזרתי. שבתי והתבוננתי בהם וחשבתי שממש כדאי להראותם כאן.

חידוש בגדים ישנים עם צעיף או קטע משמלה ישנה

לגברת מימין הציעו לרענן חולצה ישנה עם צעיף שממעטים להשתמש בו.חותכים פתח צוארון בצורת V וכורכים את המטפחת מסביב ומחזקים בכמה תפרים על תחתית הפתח ובכתפיים ואולי גם מאחור. תתחדשי.

לגברת משמאל הציעו לחדש חולצת T ישנה עם בד שחותכים משמלה פרחונית ישנה. משנים ומקשטים את מפתח הצוואר, חותכים צורה גדולה מהשמלה ותופרים אותו כקישוט על החולצה ואם עוד מכינים מטפחת ראש מאותו הבד, נפטרת מהשאריות הישנות שלך.

להשתמש במה שיש!

מצד ימין יש הצעה להכנת מפיות שולחן אישיות [Place Mats] מכל מיני שאריות בדים. אחרי שתפרו אותם על מצע, שגם הוא עשוי משארית, מסיימים יפה מסביב [זיגזג חזק וכפול במכונה או מוטב עם שאריות סרט אלכסוני] ואז רצוי לתפור כמה תפרים מחזקים ומייצבים על כל המפית.

מצד שמאל מראים הצעה לתפור מפת שולחן מארבעה מגבות מטבח מרובעות ולעטר בפס תחרה ביניהן ומסביב.

אפודות שנעשו משאריות, למעלה מראה הגב למטה מראה קדמי

את האפודות האלו תפרתי משאריות של חצאיות,חולצות ושמלות קיציות, את הימנית תפרתי על חולצה בלויה ואת השמאלית על בטנה שהוצאתי ממעיל ישן. השימוש ב'שאריות מבדי החצאיות הפך את האפודות ל'משלימות מראה' של החצאיות, ועזר לי לרוקן מדפים משאריות.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות סיבים, אמנות שלי, כללי, מלאכת מחשבת, ממצלמתי, משפחוגרפיה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

10 תגובות על זו היתה פעם חצאית….

  1. פינגבאק: ענבל שגיב, מתרגמת » אני תופרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.