בדים בכל מיני מצבים

בדים זה דבר נפלא, אוהבת לראותם, למוש אותם, לבחור מהם, להקשיב לצבעים ולצורות ושהם הבדים עצמם יגידו לי מה אפשר לעשות אתם, אני אוהבת אותם גדולים ורחבים, צרים וקצרים, להשתמש בהם ובכל קטעיהם, לתפור אותם ועליהם לרקום עליהם …אני מעדיפה בדים טבעיים, לא מחוטים מעשי ידי אדם ואחרון אחרון חביב אני תמיד שמחה לראותם בכל מיני מקומות, ובכל מיני אופנים.

חנות בדים בעיירה אנגלית, חלק מהבדים מייצור מקומי

ביקור בחנות בדים זה כמו ביקור בחנות הממתקים, או בדוכן תבלינים, כל בד הוא הבטחה למשהו חדש, או לגיוון הישן.

 

הרושם החזותי שלנו מבד כלשהו מושפע מהצורה שבה מונח או תלוי, מתוח על מסגרת או משהו קשוח, מחובר, מכווץ' תפור או מקופל, בכל צורה ומצב האור משתתף אתנו באופן החזותי  שבו נתרשם מהבד. גם בגד תפור נראה שונה כשהוא מולבש על אדם שמתנועע אתו, מאשר על קולב בארון או בובת הדגמה בחנות או תצוגה אחרת! [הבדל זה כה משמעותי שאפילו בציורים אפשר להבחין ביניהם].  אני רוצה להתמקד ב'רושם החזותי' הזה, מבלי להתיחס למגע בבד שלו יש השפעה שונה ואחרת.  הרושם החזותי של בדים, הוא מרכיב חשוב ומשפיע בהתיחסות שלנו להרבה דברים, בציור,בצילום, בפרסום, בדים הם מרכיב חשוב בגלל השימוש בהם בכל צדדי חיינו.

בעוד אנו חוגגים חגים עם תליית דגלים ודגלונים וקישוטי רחוב עשוים מבדים שונים, שהתנופפתם ברוח מוסיפה לאוירת השמחה. כבר לא רואים על בתינו כביסה צבעונית ויפה. בשנות ה1970-1950, ראו בכל סרט איטלקי כבסים תלויים  לרוחב הרחוב. גלויות וציורים עם כביסה צבעונית נמכרו לכל תייר. בסרטים אמריקאיים מאותה התקופה רואים כביסה תלויה  בפרברים,

גלויה ממרקן בהולנד, הכביסה היא חלק חזותי חשוב בתמונה

בכפרים ובמשכנות עוני. כשגרנו בשיכון זוגות צעירים ביזרעאליה, בטרם 'חוק מסתורי הכביסה', זכו חבלי הכביסה עמוסי החיתולים שנצפו מכביש רופין מתנופפים ברוחות שעלו מן הואדי, לשלל הלצות עירוניות. כיום לכל בית יש מסתור כביסה ועד היום אינני בטוחה שזו היתה החלטה נבונה שאכן משרתת את חזות הבתים. גם כביסה מתנופפת יפה לעיניים.   נעמי בונה-כהן חברת הילדות של אמי, ממקימות מערך קציני הסעד לילדים בארץ, היתה בין המארחות של הגברת אלינור רוזוולט, שבאה לבקר את ארצנו הצעירה. הכינו לה ביקור בשכונת עולים שכמובן צוחצחה ממסד עד גג, ואסרו על תושבי השכונה לתלות כביסה ביום הביקור. נעמי ספרה לנו, שהם הגיעו עם שיירת המכוניות, עצרו ליד השכונה המיועדת, הגברת רוזוולט יצאה מהמכונית, התבוננה בשכונה שלפניה, הסתכלה מסביב, והצביעה לכיוון שכונה אחרת ששם תלתה כביסה מכל חלון, "אני רוצה לבקר שם" אמרה למארחיה העצבניים "שם גרים אנשים נקיים! תראו את כל הכביסה שתלויה שם!"

בנין Berlaymont עטוף בד לצורך שיפוצים

בדים שמשו מימים ימימה גם לאריזה, כיסוי, הצללה וכדומה. האמן כריסטו [Christo] עשה עבודות ענקיות שבהן 'ארז' בנינים, הרים עמקים וכדומה. לא זכיתי לראות את עבודותיו מחוץ לקטלוג או מרקע הטלויזיה. אך פגשתי לא פעם במקומות שונים  'מארזי בדים פיסוליים' שנעשו מסיבות שימושיות לגמרי! והתפעלתי מהצירוף של בד מתוח על משהו ענקי.   בקרתי בברוסל בשנים שקילפו מבנין מנהלת השוק המשותף את האסבסט שהוכנס בבנייתו. הבד הענקי שעטף את הבנין לא הסתיר את כרכוביו, עמודיו ויתר קווי המתאר שלו.  היה משהו מאד מרגיע בעטיפה הזו, מין שלמות ושלווה שנבעה כנראה מהיות הבד יריעה אחת גדולה ושלמה שמכסה הכל בצורה מסודרת כל כך.

בשמשיות ומטריות הבד גזור למשולשים, תפור למעין כיפה ואחר נמתח על מסגרות שמחזיקות

גלויה ישראלית עם שמשיות

כל משולש במקומו. החיזוק למשולשים נעשה בצורה שאפשר לפתוח ולסגור את ה'כיפה' ובכל זאת היא תשאר מתוחה כשהמסגרת פרושה. אני חובבת שמשיות ומטריות בגלל יופין ועל שבהן אני יכולה לראות את אותו הבד במצב רפוי ובמצב מתוח. הן תמיד מזכירות לי את סבי שייצר שמשיות ומטריות [ראה מאמר משפחוגרפיה].

 

מעצבי אופנה ובתים משתמשים בתכונות הבדיות הללו והאופן שבו האור 'מתרגם' או 'מציג' לעינינו את הבגד,החדר וכולי…ציירים וצלמי פורטרטים של פעם, יצרו בעזרת בדים שהונחו או נתלו באופנים שונים, ספורי רקע , והעבירו מסרים  או ספורים ללא מילים.

המגן המלכותי של איטליה 1890 כל קטע בד מספר סיפור

בתורת המגינים/ שלטים  [Heraldry] זה התפתח לשפה מצוירת של סמלים בינ"ל, שבה לכל קפל, קרע, כיוון התנפנפות, צבע של כל פיסת בד היתה משמעות, שכל אדם הבין ללא קרא וכתוב. קשרי משפחה, מי בן של מי, האם נולדו בתוך או מחוץ לנישואין, האם שירתו במלחמות הצלב, לאיזה כתר טוענים  וכולי …

 

אמני/יות הקוילט [quilt] מפליאים/ות ליצור בתפירה ורקימה בחוט ומחט 'סתם' בד ליצירות אמנות, מתוך הבנה עמוקה מאד של תכונות הבדים. אפשר להתבונן שעות ביצירות אלו ולא להבין איך 'כביכול בכמה תכים' עושים את היצירות הללו? כיווני התכים, צפיפותם, גודלם, צבעיהם כל אלו משפיעים על היצירה, והופכים אותה למשהו שלם.

 

'לחש נחש' קוילט של לינדה בראון

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, אמנות סיבים, ארון הספרים האמנותי, כללי, ממצלמתי, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות על בדים בכל מיני מצבים

  1. מאת אילה רז‏:

    עוד פוסט מחכים מפרי עטך. שמחתי לקרוא. היטבת לתאר את אהבתך לבדים שאתה אני בהחלט מזדהה.

  2. מאת ארבל‏:

    בעניין הכביסה – יש לי סדרה של תמונות של חבלי כביסה בעיר העתיקה בירושלים. זו לא סידרה שתכננתי לצלם, אלא תמונות שליקטתי מתוך אוסף התמונות שלי, מסתבר שיש לי משיכה לחבלי כביסה עמוסים…
    אני מאוד אוהבת להסתכל על חבלי כביסה, ולנסות לצייר בעיני רוחי את הגרים בבית על פי הבגדים שלהם.
    ברחוב הקודם שבו גרתי היה בית ורוד. הוא לא היה באמת וורוד, אבל אני קראתי לו ככה כי המשקופים והמעקות שלו היו צבועים וורוד, ודרך החלונות אפשר היה לראות לא מעט דברים וורודים בתוך הבית. יום אחד, כשעברתי לידו, לא הופתעתי לגלות את חבלי הכביסה מלאים בכביסה וורודה…

  3. מאת Irish‏:

    I guess finding useful, relailbe information on the internet isn't hopeless after all.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.