זה בקש להצטלם

ישן מפני חדש תוציאו - צינור מים חדש ברחובנו

הרבה פעמים משהו/מישהו, תופס את עיני וסקרנותי ואני מצלמת אותו/ה. לא התעמקתי אף פעם ב'למה'?. כלומר, ברור לי שאני רוצה לשמור את המראה ולשוב ולהתבונן בתמונה, אך לא הרביתי לחשוב על 'מה משך את עיניי/לבי? מה  נראה לי חשוב/מעניין שארצה לשמר את המראה הזה?'.  ברור לי שאני מצלמת בשבילי, בגלל סקרנותי  וללא שום מחשבה על צופה אחר/ת.

מאגר הצילומים, הפך לשיעור מתמשך בהסתכלות,

פינה ברחוב עירה בלגית

בהבחנה בגוונים, צורות ורמזי ספורים חזותיים ועוד. בחינת סדרת תמונות דומות לימדה אותי להקשיב לתמונה, לשאול שאלות, לא לקבל כמובן מאליו 'מה מראים לי', אלא לבחון כל פרט בהקפדה, לראות את שולי הדברים, ללמוד מה ניסו להבליט? או להסתיר וכדומה.

במשך השנים השתמשתי בכמה מהצילומים שלי, כדי להסביר חומר לימודי או להוסיף רקע או תוספת חזותית למשהו שעניין אותי, כפי שאני עושה כעת בבלוג הזה. צילום אחד השתתף בתערוכת 'מבט חטוף', כמה תמונות מסגרתי והענקתי כמתנות למעונינים, ובזמן האחרון שלחתי צילום לתחרות כלשהי. אבל איני רואה עצמי כ'צלמת', איני טוענת שאני מומחית לצילום, אני סתם אוהבת להסתכל, לקלוט ולהינות ממה שמזדמן בדרכי.

פעם אנשים שחזרו מחו"ל או מרצים לנושאים שונים הראו לנו שיקופיות, היום חברים ומכרים, מושיבים אותנו ליד מחשב או שולפים 'טלפון מתוחכם' ומציגים לנו את שלל צילומיהם. זו חוויה מענינת לא רק בגלל התמונות עצמן, אלא גם כי אנו לומדים מה כל אחד/ת אוהב לצלם, מה משך את עיניו/ה, מה חשוב להם לזכור ולשמר בחוויותיהם. ומה שהכי חשוב הוא ראיית האופן שבו הם מצלמים!  יש צלמים ספונטניים שמרימים מצלמה ומנציחים את מה שיש באותו הרגע. ויש צלמים שטורחים שהכל יראה מסודר ומאורגן, אפילו שאינם יכולים לארגן ולביים את מרכיבי התמונה, הם יכולים לביים את הזוית שבה אנו נראה את המצולם.  הטכנולוגיה כיום נותנת לנו אמצעים לשפץ את מה שצילמנו, לחתוך ולהסיר קטעים מיותרים, להבהיר, להכהות וכולי. איני מתלהבת מזה אבל אני מודה שלעיתים אני משתדלת לסלק מסגרת רחבה מדי או פרט צדדי/שולי שבלעדי 'הדחקותו לקצות התמונה' אי אפשר היה לצלם את מה שעניין אותי, אך ככלל אני רוצה לצלם את מה שיש שם!!!! ולא לביים תמונה.

בקר סתווי כפי שהוא נראה מחלוני

בגלל סקרנות להבין איך האור מתחיל להתגלות ולגלות את הבקר? איך הוא גדל? פוצע את השמיים, חודר דרכם ו'הופך' לשמיים שלמים.צילמתי גם הרבה תמונות של זריחת השמש, מחלון חדר העבודה שלי.   למדתי שכל בקר השמיים לובשים שמלה אחרת, והאור הוא קוסם חמקמק.

בשנים האחרונות, שמעתי הרבה תגובות מענינות לצילומיי, בעיקר מאנשים שהכירו עד כה רק את אמנות הסיבים שלי. תמיד הקשבתי וניסיתי להבין למה הם הגיבו בצורה שכזו. כשבקשתי הסבר קבלתי 'הרצאות' על מיקוד, סדר נכון, חוקי הזהב, מספר הנושאים שאני כוללת בצילום אחד ועוד כהנה וכהנה.  הכל היה מענין מאד,אך  האם תיעוד של רגע, שימור של משהו שסקרן אותי בשניה כלשהו וצעק אלי 'צלמי אותי!!!'  מחייב את כל החוקים הללו?. גם מחמאות גרמו לי לחשוב על כל מיני קטעים בצילומים.

במשך השנים התבוננות בצילומים  [כמו גם בציורים ואמנות אחרת], עוררו אצלי הרבה שאלות, חזותיות, חברתיות ואחרות. התחלתי לקרא על צילום וצלמים.  השוויתי בין אלבומי צילום מפורסמים לצילומים של אלמונים, שבתי ובחנתי את תמונות המאגר שירשתי ומה שצילמתי עם תמונות מפורסמות.  ובשנים האחרונות גיליתי והתחלתי לקרא בלוגים על המרשתת.  נהנית במיוחד מהבלוג של דר יוחאי רוזן    http://zioror.wordpress.com ומהסדרה שלו "אוביקטים", שפותחת חלונות לחשיבה אחרת על צילום ועל מה שרואים בו ונותנת קנה מידה נוסף להתבוננות בצילומים שלי.

'מטאטא הרחוב שלנו נח'

נראה לי קצת מוזר לנתח תמונות שלי, לכן החלטתי שאוסיף למאמר זה צילומים שעוררו אותי להרהר 'למה צילמתי אותם' ואפילו רשמתי כמה הערות לגביהם בספר העבודה שלי.  אך איני מפרסמת את נימוקי ואני מניחה לכל צופה להחליט לבד האם היה מצלם/ת תמונה כזו או לא.

בקר טוב

 

איזור 'גשר גדוד 22 ' לפני ההרחבה

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, כללי, ממצלמתי, תדמית מדומיינת, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על זה בקש להצטלם

  1. מאת יוחאי רוזן‏:

    מרים יקרה
    את אדם לא שגרתי. סקרנית, חוקרת ויצירתית ובכל מעשייך נונקונפורמיסטית.
    כך גם בצילומים שלך שהם לא-שיגרתיים מכל בחינה.
    אני מוקיר מאד את הקשר איתך, למדתי ממך כמה וכמה דברים חדשים,
    בעיקר לא להקל ראש בדברים שנראים "לא חשובים" ולא לקבל דברים אחרים כמובנים מאליהם
    ישר כוח ותודה על הפירגון
    יוחאי

    • מאת mirjam‏:

      תודה יוחאי!
      הפירגון מגיע לך! על הפתיחות שלך לדברים שונים ואחרים וגם על הבלוג הנהדר.
      מרים

      • מאת אילה רז‏:

        אני התחלתי לצלם רק לאחרונה ואני תמיד מופתעת כשאני מתבוננת בתמונות אחרי זמן מה. אם התמונה טובה, אז יש לה ערך על-זמני והיא מעניינת תמיד, בלי שום קשר לאירוע הרלבנטי שבו צולמה, ואם היא לא טובה- אז כעבור זמן מה, היא נראית לא לעניין. הצילום הדיגיטלי מאפשר לנו יד קלה בלחיצה על המצלמה ומאפשר לנו להקליק הרבה תמונות ולבחור מתוכן את הטובות ביותר. הפוסט שלך שמנתח את החשיבה שמאחורי הצילום- עניין אותי ביותר. תודה.

        • מאת mirjam‏:

          אילה חביבה אני שמחה שהמאמרון ענין אותך, אני מרבה להגות בעניני תמונות, באיך ולמה הדברים נראים כפי שהם נראים. . וכעת שבי על הכסא אני עדיין מצלמת במצלמה עם סרט!!!! טרם נכנסתי לענין הצילום הדיגטלי. צילומייך מאד יפים, אפילו אותי הצלחת לצלם, וזה לא קל. תודה!!! מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.